"מי אתם?" היא צעקה בלחש שנית והסתכלה עלינו במבט הכי מפחיד שראיתי בחיי. לא מספיק שהיא גם ככה הייתה נשמעת פסיכית במילים שלה היא גם הסתכלה במבט שלא ישאיר אותי שלווה.
"לוסי בבקשה תורידי את האקדח, אנחנו נסביר לך הכול" ושוב מצאתי את עצמי מתחננת ומושכת זמן ואנדרס, היה שלו ורגוע. הוא לגמרי אהב את החיים על הקצה.
"לפתוח דלת בבקשה!" נשמע אותו הקול בס מבחוץ וגופה של לוסי שידר לחץ "מילה אחת, ואני יורה בכם" היא לחשה "שבו!" היא אמרה ואנחנו התיישבנו. היא שמה את האקדח בגבה וכיסתה אותו עם החולצה. היא ניגשה אל הדלת ופתחה את נעילתה "שלום" בקושי הצלחתי לראות מי מאחורי הדלת כי היא החזיקה אותה בידה והיה נשמע שהיא ממש חייכנית כשהשיבה "היי" לשוטרים.
שמעתי כחכוח גרון גברי "של מי הרכב השחור פה בכניסה?" היו כמה רגעים של שקט היא סובבה את ראשה אלינו וראיתי את אנדרס לוחש לה "זה שלי". היא החזירה את פניה לשוטרים "זה שלי, זה מפריע?" השוטר ענה לה "זה מפריע מאוד! לא חונים ככה גברת! תזיזי את הרכב עכשיו!" היא נבהלה קצת מהתגובה ואז ענתה "כן, אין בעיה אני רק אשים על עצמי משהו ואני אצא להזיז את הרכב" היא ענתה בנחמדות "תודה רבה, יום טוב" הוא אמר והיא סגרה את הדלת. ישר הבנתי שזה לא השוטרים שאליהם אמה התכוונה ומי יודע, אולי הגיעו בפוקס. היא שלפה מהר את האקדח וכיוונה אלינו, לא חיכיתי שתגיד ומהר רוממתי את ידיי. "תרים ידיים!" היא צעקה לעבר אנדרס והוא הרים באדישות מוחלטת. הוא לא פחד ממנה ולא מהאקדח שהיה בידה.
"מי אתם?" היא התקרבה אלינו בצעדים זעירים. "אנחנו רק רוצים לדבר עם דאטו" דיברתי בקול שקט ושיקרתי. במצח נחושה שיקרתי. "שקר!" היא צרחה. "ידיים למעלה עכשיו!" דלת הבית נפתחה בסערה. נלי נכנסה כשבידה אקדח וטומי על ידה גם הוא עם אקדח ביד. "תורידי את האקדח!" נלי צעקה לעבר לוסי והיא זרקה אותו על הרצפה והרימה ידיה. "אתם בסדר?" שאל טומי כשאקדחו עוד מכוון ללוסי. "אתם מכירים אותם?" לוסי שאלה בשקט ומבטה התעוות. היה ברור לי שהיא לא מבינה כלום. קמתי מהספה והלכתי לעברם "היא יודעת איפה הוא" אמר אנדרס והתרומם אחרי.
נלי התקדמה אליה בצעדי ענק ולוסי צעדה אחורנית "איפה דאטו?" שאלה נלי בסמכותיות, האמת שאפילו שאני מכירה את נלי היא הצליחה להפחיד גם אותי. "מה אתם רוצים ממנו?" שאלה לוסי וצנחה על הספה, כי זה היה הצעד האחרון שלה אחורה. "איפה הוא?" צעקה נלי. נשימותיה של לוסי התקצרו והיא לגמרי לא הצליחה לדבר. לרגע חשבתי איך הגלגל התהפך בכמה שניות "מי אתם?" היא שאלה בגמגום אך היה ניתן להבין. "תשמעי לוסי" התחילה נלי בצורה מאיימת "בדרך כלל אני לא רוצחת אנשים חפים מפשע, אין לי בעיה שתהיי הראשונה" היא השמיעה קליק שיצא מהאקדח ואם אני לא טועה זה נקרא לטעון אותו לפי מה שאני זוכרת, נראה לי שזה אומר שיש כדור בקנה.
לחיצה קטנה מפרידה בין החיים למוות של לוסי. מהצד שלי, לא נראה לי שכדאי לה לעצבן את נלי.
YOU ARE READING
כלואה
Bí ẩn / Giật gânמרי נחטפת כשהיא בת 3 על ידי ארגון מסתורי. במשך כל שהותה בחדר שחור וקודר היא נפגשת רק עם אדם אחד, אנדרס. אנדרס מלמד ומחנך את מרי ולפעמים לא בצורה הכי טובה. אחרי חמש עשרה שנים מרי אמורה להצטרף לארגון, מה מרי תעשה כשתבין שהמשימה שלה בשביל להתקבל לארגון...
