כלואה

כלואה: פרק 26- נלי.

"מה נעשה?" לחשתי לעבר אנדרס בלחץ נוראי. זה בדיוק מה שהיה חסר לי שהחיים שלי יהיו תלויים בנלי. "אני אתחבא מתחת למיטה" מלמלתי אליו בזמן שהוא מסתכל עליי בפליאה, חושב כמוני מה לעשות. "נראה לך?" הוא שלל מהר את מה שאמרתי "אנחנו לא עושים דברים שאסור" הוא ענה מדוע. "אבל אנחנו כן" לחשתי במעין צעקה. "רגע נלי, אני מתלבש" הוא צעק לעבר הדלת ונלי הפסיקה לדפוק. הוא קם ממני ולחש "נו יאלה תתחבאי מתחת למיטה" נכנע, כי הוא כמוני יודע שאין אופציה אחרת לשאלה שנלי תשאל ברגע שהיא תכנס 'למה נעלתם את הדלת?' ובטח שזה שלקח לנו הרבה זמן לפתוח לא יהיה לטובתנו. קמתי מהמיטה מהר ונכנסתי מתחתיה, שמעתי את אנדרס מבשם מעט את החדר, בטח כי הריח שלי נע באוויר.

ראיתי את רגליו של אנדרס הולכות לעבר הדלת ומיד היה את רעש הנעילה ואז ראיתי את נעליה השחורות של נלי. "כמה זמן" היא מלמלה והזמינה את עצמה להיכנס, היא התיישבה על המיטה שמתחתיה הייתי. "תכנסי נלי" הוא אמר בציניות כי היא פשוט נכנסה וסגר את הדלת. "מה.." הוא התחיל בעודו עומד "מה כל-כך דחוף?" הוא שאל, אני במקומה הייתי קצת נעלבת. "אתה עסוק?" היא נמנעה משאלתו. "לא, לא" הוא גמגם מעט. היא גיחכה "מה יש לך?" הייתה תחושה שהיא חוקרת אותו. הוא פתאום שחרר את עצמו כדי שהיא לא תחשוד והתיישב על ידה במיטה.

הפחד שלי היה שהם יתנחלו פה, כי ממש קשה לי להיות מתחת למיטה, זה ממש צפוף והרצפה ממש קרה!

"תשמע קטע" היא התחילה, רק לשמוע את הקול המעצבן שלה הביא לי עצבים. אנדרס השמיע קול שמסמן לה להמשיך, הוא היה נורא חלש בקושי שמעתי. "את מי אני רואה במסדרון צועדת לה עם שמלה שחורה ומגונדרת?" הורדתי את ראשי להסתכל על עצמי, היה לי ברור שהיא מדברת עליי.

"מי?" הוא שאל, אני בטוחה שהוא יודע שזו אני. "מרי" היא אמרה את שמי באלמנט הפתעה. "לא" הוא היה מופתע "מה זה אומר?" מיד קולו חזר להיות כרגיל, הוא לגמרי צחק עליה.

היא גיחכה לו, רומזת לו שזה לא מצחיק, "אתה חושב מה שאני חושבת?" היא שאלה בקול מתגרה "מה את חושבת?" הוא נשאר בשלו, הוא היה נורא רגוע ושלו בשיחה "שהיא בורחת מפה!!" היא אפילו צעקה מעט. אנדרס גיחך לה "נראה לך?" הייתה איזה שתיקה קצרה בניהם, הלוואי והייתי יכולה להיות זבוב קטן ומציק ולשבת למעצבנת הזאת באוזן, אני מתה לראות איזה מבטים עוברים ביניהם. "ואתה יודע מה הכי גרוע?" היא ניסתה להוסיף עוד דברים לרעתי "מה?" הוא שאל בקול שקט, היה נראה שהוא בכלל לא מתעניין או שפשוט הוא ממש רצה שנלי תלך כבר. "שטומי ממש הגן עליה" היא אמרה בקול מתנשא, כמו תמיד. "מה זאת אומרת הגן?" פתאום אנדרס היה ממש מעורב בשיחה איתה, היה נראה שהוא לגמרי בעניין. "הגן, הגן" היא אישרה שוב ושוב את דבריה "הוא לקח אותי ממנה כשתפסתי אותה, הוא אמר לי שהוא צריך לדבר איתי" הייתה ביניהם דקה של שקט עד שאנדרס אמר "ומה הוא אמר לך?" הוא ממש נשמע מתעניין פתאום "כלום" היא ענתה במפתיע, אפילו אותי היא קצת הצליחה להבהיל "זה כל הקטע שהוא העביר נושא, הוא חיפה עליה" היא המשיכה בקול קצת יותר רגוע. "מה יש לך ממנה?" אנדרס שאל אחרי כמה שניות של שקט. "אין לי כלום אנדרס" היא ענתה במהרה, מגנה על עצמה "פשוט שונאת שאנשים לא מקצועיים" היא אמרה את זה בקול שממש שכנע אותי לא להאמין לה ואני משערת שגם אנדרס כי מיד אחרי המשפט הזה הוא גיחך, אמנם בשקט אבל הצלחתי לשמוע. "טוב נו גם אני לא הייתי כל-כך מקצועית כשעבדתי עליה עם בריאן והאוטו" היא אמרה בקול צוחק ומרושע, היא בזה לי בפניו.