פרק 14- נערת ליווי

15.1K 1.1K 303
                                    

הראל סקעת- ואת
--

-נקודת המבט של סהר-

חייכתי לעצמי וליטפתי את פניו של בר. אני חושבת שהוא נרדם ולעזאזל הוא כל כך יפה.
איך אני מסוגלת לכעוס על ילד שלא מפסיק לנסות לפצות אותי, זאת אומרת אני אמשיך לכעוס ולהפגין את זה אך בתוך תוכי אני פשוט נמסה.

״בר,״ לחשתי בשקט והוא פלט צליל משונה, ״בר,״ אמרתי טיפה יותר בקול והוא פקח את עיניו. הייתי צריכה לדאוג שהוא ילך הביתה כי להירדם על שפת הבריכה זה לא רעיון כל כך טוב ולמען האמת שתי הרגליים שלי נרדמו.

״מה?״ הוא שאל והתמתח, הוא תמיד התמתח כשהוא התעורר, הוא גם תמיד היה פוגע בי איכשהו עם ההתמתחות הזו ואז מנשק אותי עשרות בפעמים בכדי להתנצל.

״צריך לקחת אותך הביתה מר ישנוני.״ טפחתי על חזהו והוא התיישב בהדרגה. גבו היה מופנה אליי ונדתי בראשי כשהוא הרים שתי אצבעות לשלום לחבורת בנות שחייכו אליו.

״נהניתי איתך עד מאוד אישתי,״ הוא אמר והסתובב אליי.
״הגזמת קצת לא?״ שאלתי ברתיעה וזזתי מעט, הוא צחק ותפס בלחיי בכדי להניח נשיקה רכה על מצחי.

״אני אחלום עלייך,״ הוא אמר בחיוך וגיחכתי, הוא נעמד והושיט את ידו, הוצאתי את רגליי מהמים ואחזתי בידו, הוא משך אותי בקלילות ונעלתי בחזרה את נעלי האצבע שלי.

״אני בטוחה,״ החזרתי בזלזול בעודי מנערת את רגלי בכדי שיצאו ממנה מים.

״כמה אצטרך לשלם כדי שתלווי אותי החוצה?״ הוא שאל והוציא את הארנק שלו מכיסו ופתח אותו.

״אתה כל כך מטומטם!״ קראתי בעודי צוחקת בקול, הוא הניח את ידו על גבי התחתון ומשך אותי אליו.

״אני אוהב אותך את יודעת?״ הוא שאל והסיט את שיערי מפניי.

אוקיי, כשאנחנו עושים דברים שטותיים ורבים בצחוק אני מסוגלת להתמודד עם זה, אבל כשהוא אומר את זה ברצינות כזו חוסר נעימות משתלטת עליי והרצון לקבור את עצמי הולך וגואה.

״אני חושבת שאנחנו בסדר ככה,״ אמרתי באי נעימות והנחתי את ידיי על חזהו בשביל לדחוף אותו אחורה, הוא לא התנגד ופשוט נאנח, הידקתי את שפתיי והלכתי אחורה.

״לילה טוב בר,״ אמרתי והוא התרחק.
״לילה טוב יפייפיה,״ הוא אמר בחזרה ונעלם בין כל הנערים השיכורים.

לאחר רבע שעה שישבתי לבדי ושתיתי ספרייט גבריאל התיישב על ידי, הבטתי בו לשנייה ואז החזרתי את מבטי לדשא הסינטתי.

״שוב בר?״ הוא שאל והנהנתי, ״שניכם עוד תהרגו אותי בסוף,״ הוא התלונן כמו אישה זקנה וגיחכתי.

״אני כבר לא יודעת מה לעשות איתו,״ אמרתי מיואשת והשפלתי את ראשי, ״בשביל מה הוא בא אם הוא כל כך עייף, למה הוא כל כך עייף?״ שאלתי בקריאה כלא מבינה, מעין רוגז התגבש בי, כאילו הוא נמצא בכל מקום שאני נמצאת בכדי להזכיר לי כמה מושלם הוא.

ComebackWhere stories live. Discover now