פרק 9- שתי חתונות וגלידה תות אחת

15.9K 1.1K 289
                                    

למעלה always של בון ג׳ובי (כי זה שיר כל כך רומנטי שבא לי שיקדישו לי אותו)
--

-נקודת המבט של סהר-

הנמכתי את המוזיקה הרועשת שבאזניות שלי ולאט לאט האטתי את קצב הריצה שלי.
החלטתי ביני לבין עצמי שאני מתחילה לעשות ספורט וכבר חמישה ימים שאני יוצאת לריצה בת חצי שעה שסובבת את השכונה. יש את כל הבולשיט שאומר שזו תחושה טובה אבל אני רק משתוקקת להמבורגר טוב.

נשמתי במהירות ושחררתי את הגומיה בכדי לאסוף את שיערי מחדש. הודיתי לאלוהים שלבשתי חולצה שחורה אחרת לא הייתי יכולה להזיז את הידיים שלי מילימטר, הזעתי כמו פרה, אני כל כך בטטה אלוהים.

הייתי קרובה לסופר של השכונה והחלטתי שאני אקנה לי בקבוק מים ואז אלך לקנות לי יוגורט שירומם אותי טיפה.
נכנסתי אל הסופרמרקט ולקחתי לי בקבוק מים מהמקרר, סופר מטומטם, מי שם מקרר בסוף הסופר?

״סהר!״ שמעתי קול קטן קורא בשמי והסתובבתי, גל רצה אליי בהתלהבות וחייכתי, הרמתי אותה וחיבקתי אותה אליי.
״קטנה שלי,״ אמרתי באהבה והצמדתי אותה אליי, ראיתי את בר מגיח מאחד ה כשבידיו כמה מצרכים לבית. הוא הביט בי ובגל וחייך חיוך יפהפה שהשאיר אותי דוממת.

״היי,״ הוא אמר מעט במבוכה ומתחתי את שפתיי למעין חיוך.
זה שאני שמחה לראות את גל לא אומר שאני שמחה לראות אותו, אני שונאת אותו כל כך, טיפש.

״איפה היית?״ גל שאלה בסקרנות והחוויתי על בגדי הספורט שלי.
״את לא חושבת שנהייתי קצת קציצה?״ שאלתי והיא צחקה, הורדתי אותה לקרקע והיא שילבה את אצבעותיה בשלי.

״לאן את הולכת עכשיו?״ היא שאלה.
״גל דיי,״ בר ביקש בעדינות והרמתי את מבטי לבר שחש באי נעימות.

״אני הולכת לאכול גלידה, את באה איתי?״ שאלתי בחיוך והיא הנהנה בהתלהבות.
״בר אני יכולה?״ היא שאלה את בר במעין תחינה והביטה בו בציפייה, הוא העביר את מבטו ממני אליה ובחזרה.

״לא אני לא חושב שזה נעים,״ הוא אמר והושיט את ידו לגל, היא משכה בכתפיה לשלילה ונצמדה אליי.
״תן לה, היא באחריותי,״ ניסיתי לשכנע אותו והוא נאנח. הוא שלף חבילת שטרות מכיסו והגיש לי שטר של מאתיים שקלים.

״אני הולכת לאכול איתה גלידה, לא לקנות בית,״ אמרתי בהרמת גבה והוא גיחך.
״פשוט קחי,״ הוא הפציר בי ולקחתי את הכסף. לא שאשתמש בו, ״תתקשרי אליי כדי שאקח אתכן חזרה אוקיי?״ הוא ביקש והנהנתי בהיסוס. לא ידעתי איך להתנהג אליו.

גם אחרי חודש של פרידה הלב שלי עדיין מפרפר בהתרגשות כשהוא בקירבתי, אני עוד אוהבת אותו, כאילו התחושה הזו מסרבת להיעלם. כמו מטומטמת אני עוד אוהבת אותו.

״בסדר?״ הוא העיר אותי מהמחשבות וחזרתי להביט בעיניו הכחולות, החולשה הכי גדולה שלי.

ComebackWhere stories live. Discover now