נכנסתי לבית הספר החדש שלי. אני מתחילה הכל מהתחלה, חברים חדשים, מורים חדשים, עיר חדשה, אני לא חושבת שאני בנויה לכל כך הרבה דברים חדשים בחיים שלי.
אין ספק שבית הספר הזה גדול בהרבה מבית הספר הפרטי שבו למדתי בעיר הקודמת שלי.
לאחר שעברתי את החצר הקדמית בה ישבו תלמידים רבים ושוחחו נכנסתי אל המבנה וחיפשתי את חדר המנהלת.
לאחר ששאלתי חבורת ילדים שהדריכה אותי מצאתי את החדר שהיה קצת קשה לפספס. נקשתי שלוש פעמים על דלת הכניסה והדלת נפתחה.
אישה מבוגרת פתחה לי את הדלת וחייכה.
״סהר חזן?״ היא שאלה בחיוך והנהנתי בביישנות, היא סימנה לי להיכנס וסגרה את הדלת אחרי.
״ברוכה הבאה לבית הספר שלנו.״ היא החוותה על הכיסא והתיישבתי עליו כשהתיק עוד על כתפיי.
״תודה,״ אמרתי בחיוך והיא התיישבה בצידו השני של שולחן העבודה.
המנהלת הייתה מתוקתקת ולבושה בקפידה, השיער שלה הסתדר כל כך יפה שזה נראה כאילו אף שערה לא מעיזה לזוז.
״מפחדת?״ היא שאלה בחצי חיוך דואג.
״לא,״ אמרת ישירות, ״קצת,״ תיקנתי את עצמי וגם אני חייכתי.
״אין לך ממה לדאוג, יהיה לך פה טוב, כבר דיברתי עם אבישג אחת הילדות מהכיתה שלך והיא תעזור לך להסתגל בימים הראשונים,״ המנהלת סיפרה והנהנתי בהוקרת תודה.
״אם יש בעיות הדלת שלי תמיד פתוחה,״ היא אמרה בחמלה וקמתי מכיסאי.
״תודה יום טוב,״ אמרתי בנימוס ויצאתי מחדרה.
מול חדר המנהלת חיכתה ילדה מקורזלת וחייכנית שהתקדמה לכיווני בחיוך מתוק.
״היי את סהר?״ היא שאלה והנהנתי בביישנות.
״אני אבישג,״ היא הציגה את עצמה ומשכה אותי לחיבוק, גיחכתי וחיבקתי אותה גם אני.
צלצול נשמע וילדים התחילו להתפזר לכיתות.
״הבאתי בשבילך את המערכת ואת לוח המבחנים,״ היא אמרה במתיקות והגישה לי את הדפים.
״תודה,״ אמרתי והכנסתי אותם אל התיק.
״בואי אני אראה לך איפה השכבה.״ היא אחזה בידי והתחלנו לעלות במדרגות, אחרי שעלינו קומה ופנינו לצד שמאל נכנסנו לשכבה ח׳.
״יש שש כיתות בסך הכל ומאה חמישים תלמידים בשכבה בערך,״ היא סיפרה וחלפנו על פני תלמידים שהביטו בי בעניין.
״מגניב,״ סיננתי בשקט כי לא היה לי כל כך מה לומר.
״אנחנו לומדות פה,״ היא אמרה והצביעה על ח׳2, נכנסנו לכיתה הרועשת וצחקתי לעצמי כשראיתי את הבנים של הכיתה עושים שטויות.
״היי!״ אבישג צעקה וכולם השתתקו והביטו בי.
״תכירו את סהר,״ היא הציגה אותי והבנים הטמבלים שרקו ומחאו כפיים.
הבנות צחקו על הבנים והתגודדו סביבי, התחילו לשאול אותי שאלות בהתלהבות, אחת קטעה את השנייה ואני הרגשתי די מבולבלת מהסיטואציה, התפללתי שאבישג תגיד משהו ותגאל אותי.
האמנם אבישג לא אמרה כלום אבל המורה נכנסה לכיתה וכולם התיישבו במקומם, רק השולחן האחרון היה פנוי והתיישבתי בו.
YOU ARE READING
Comeback
Romansa-גמור- סהר היא נערה בשנתה האחרונה ללימודים, בחורה דעתנית שאומרת את שעל ליבה תמיד. היא אוהבת ללמוד, היא אוהבת את החברות והמשפחה ויותר מהכל היא אוהבת את בר, החבר שלה. בר הוא ילד שטותניק, שונא ללמוד ואוהב את סהר, הם תמיד מאזנים אחד את השנייה וזה מה שה...
