Comeback

פרק 3 חלק א׳- היינו

cry- Rihanna

-נקודת המבט של סהר-

פתחתי את הדלת לבר שנכנס וסגר את הדלת אחריו.
הבית היה ריק מאחר וההורים בעבודה והוא רצה לקפוץ אליי.

״היי מאמי,״ אמרתי בחיוך וחיבקתי אותו, הוא השתהה ולאחר כמה שניות חיבק אותי בחזרה.

״היי,״ הוא אמר באדישות והרמתי את ראשי.
״אתה רעב? אתה רוצה לאכול?״ שאלתי והלכתי למטבח בכדי למזוג לו אוכל, הוא נכנס למטבח ונעמד בפתח.

״סהר,״ הוא אמר את הקול שלי בטון כל כך עמוק שגרם לי לעצור. הסתובבתי אליו והבטתי בכחול שבעיניו.

״מה?״ שאלתי וסגרתי את המקרר, הוא הביט בי ותחב את ידיו לכיסי הג׳ינס שאני קניתי לו, ״מה בר?״ דחקתי בו.
״אין לי דרך קלה לומר את זה,״ הוא החל לומר, ״זה נגמר,״ הוא אמר וקצוות פי התעגלו לחיוך.

״מאמי היום זה לא האחד באפריל.״ גיחכתי ופתחתי שוב את המקרר, הוצאתי את המג׳דרה של אימא שלי שהוא אוהב וחזה עוף.

״סהר,״ הוא נקב בשמי והרגשתי צמרמורת לא נעימה שעברה במורד גבי. משהו לא בסדר.
החזרתי את האוכל למקרר וסגרתי אותו.

״אתה לא רציני נכון?״

הלב שלי החל להלום חזק בחזי והרגשתי את הגרון שלי נחנק מדמעות, בר עמד שם והביט בי במבט שלא זכיתי לפגוש בו מעולם.
תמיד זכיתי למבט אוהב מצידו, מבט חם, המבט של בר שלי.

״אני מצטער אבל...״ הוא החל לומר ומילותיו נבלעו, דמעות חמות החלו לזלוג על לחיי והתקרבתי אליו צעד אחד.
״בבקשה תגיד לי שאתה צוחק עליי ושעוד שנייה אתה תחבק אותי ותצעק איזה שחקן טוב אתה.״ שלחתי את ידי ללחיו וליטפתי אותה. הוא לא הניח את ידו על ידי כפי שנהג לעשות וידעתי שזהו. זה באמת נגמר.

״אבל למה...״ מלמלתי והוא השפיל את ראשו, ״עשיתי משהו?״ שאלתי בפחד וידי נשמטה מפניו.

״לא,״ הוא אמר בקול יציב והלב שלי התכווץ בכאב נוראי. כאב שבחיים לא חשבתי שארגיש, ״זה פשוט כבר לא זה,״ הוא הסביר ולי זה לא הספיק, מה זה התירוץ הטיפשי הזה?

״תסביר לי בר, מגיע לי הסבר, אנחנו שלוש שנים יחד,״ הפצרתי בו והוא הרים את עיניו אליי.
״אנחנו היינו שלוש שנים יחד,״ הוא אמר ועוד לפני שהספקתי למצמץ הוא יצא מהבית שלי וסגר אחריו את הדלת.

-שבוע לפני כן-

-נקודת המבט של בר-

הייתי שכוב על המיטה אחרי יום ארוך, יומיים עברו מאז המסיבה ואני לא מפסיק לחשוב על ניצן, הכרחתי את עצמי להפסיק אבל לפעמים ללב יש רצונות משלו.
הבטתי בצג של האייפון וברגע אחד של חוסר שפיות התקשרתי.

״הלו,״ הקול שלה נשמע מבעד לקו השני.
״היי,״ אמרתי.

״לקח לך הרבה זמן,״ היא אמרה וגיחכתי.
״זה פשוט כי החלטתי ללמד אותך ערך,״ אמרתי בחיוך.
״איזה?״ היא שאלה בסקרנות.