Comeback

פרק 21- תיסלם

תיסלם- לראות אותה היום
--

״מה אתה עושה פה?״ שאלתי בעודי מופתעת, מכונית צפרה ועדן משך אותי אליו.
״מציל אותך כהרגלי,״ הוא אמר בשחצנות וצחקתי.

״אתה מחכה למישהו?״ שאלתי בסקרנות.
אני לא יודעת למה אבל אם הוא יחכה למישהי אני אתאכזב.

״לך,״ הוא ענה בפשטות והרמתי גבה.
״איך אתה יודע איפה אני לומדת?״ שאלתי ברתיעה והוא צחק.

״סהר יש בעיר המעפנה הזו שני בתי ספר, אני לומד באחד מהם ואם את לא שם את כנראה פה,״ הוא הסביר והנחתי את ידיי על פניי כדי לכסות את עצמי מהבושה.

״אוקיי, סליחה,״ אמרתי בעודי צוחקת במבוכה. איזו טיפשה את לעזאזל!
״את רוצה לצאת לסיבוב קטן, אולי גלידה?״ הוא הציע והנהנתי בחיוך.
״נשמע טוב.״
עדן פתח את דלת הנהג של המכונית עליה נשען ועמד להיכנס אך הוא עצר לרגע והסתובב אליי.

״את מחכה למשיח?״ הוא שאל בהקנטה וגיחכתי, הקפתי את המכונית ונכנסתי למושב שעל יד הנהג.

היה כיף לראות אותו, זה גם היה מפתיע לראות אותו כאן, לא חשבתי שהוא יבוא למקום שאני נמצאת בו מבלי שנקבע לאנשהו.

״איך ידעת מתי אני מסיימת?״ שאלתי שוב בחשדנות והוא גיחך.
״ניחשתי נודניקית,״ הוא ענה בחיוך והגביר את הווליום במערכת.

ציפיתי שיהיה איזה דיסק אבל כנראה שהוא שומע רדיו וזה לא יכול להיות כי מזרחית, הבן אדם צועק מזרחית.

״אתה שומע רדיו?״ שאלתי בספקנות, הוא הביט בי בחטף וחייך חצי חיוך.
״את תתגלגלי מהאוטו אם תדעי איזו מוזיקה אני שומע,״ הוא אמר וצחק לעצמו.

״קדימה,״ דירבנתי אותו ורכנתי קדימה עם גופי בסקרנות.
״להקות ישנות כאלה,״ הוא אמר והזדקפתי בהתלהבות.

״מה כמו פינק פלויד? והדלתות?״ שאלתי בהתרגשות והוא גיחך.

״גם על הדרך אבל אני טיפה יותר...״ הוא אמר בהיסוס והרמתיי גבה כלא מבינה, ״ישראלי,״ הוא אמר ומשך בכתפיו.

״תגדיר,״ ביקשתי והוא הוציא מהתא הקטן שבדלת דיסק, הוא הכניס אותו למערכת ושיר מוכר החל להתנגן.
חייכתי לעצמי חצי חיוך עצוב והבטתי בצג האלקטרוני שעל המערכת.
״תיסלם.״

-פלשבאק-

יצאנו מהבית של גבריאל והתיישבתי על הספסל שמתחת לבניין שלנו, בר ששתה יותר מדי הערב נשכב על ירכיי ועצם את עיניו.

״סהר...״ הוא מילמל בזמן שליטפתי את פניו המחוספסות.
״מה אהוב שלי?״ שאלתי בחצי חיוך בזמן שהוא הסתובב ונשכב על גבו.

״אני רוצה להתחתן איתך,״ הוא אמר פתאום והתחלתי לצחוק בשקט, ״למה את צוחקת?״ הוא שאל בכעס והמשכתי לצחוק.