פרק 20- עדן

14.6K 1.2K 282
                                    

Adele- set fire to the rain
--

״סהר, קדימה בוקר!״ אימא שלי קראה והרימה את התריס, כיסיתי את ראשי וניסיתי להמשיך לישון למרות שידעתי שתיכף השמיכה תימשך מעליי.

״קדימה עצלנית...״ היא מלמלה באדישות ומשכה את השמיכה. גנחתי בעצבנות וניסיתי לפקוח עיניי.

הייתי כל כך עייפה שזה אפילו לא היה ניתן לתיאור, להישאר בבית היא לא תיתן לי כי אלה החוקים, אם יוצאים למסיבות קמים למחרת לבית הספר.

״אני קמה!״ צעקתי בצרידות והתיישבתי ביחד עם הפוך שהיה כרוך סביבי, אין לי כוח לזוז מהמיטה וזיוף מחלה לא יעבוד על אמא שלי. לעזאזל כל כך הלך עליי.

לאחר כמה דקות של שכנועים עצמיים קמתי מהמיטה, בלי הפוך והתקדמתי לעבר חדר האמבטיה בכדי לעדות את ארגוני הבוקר.
כמו שניחשתי נראיתי זוועה, אני והקונסילר הולכים לחגוג היום ביחד.

אז גם אחרי שהגעתי הביתה לא בדיוק
נרדמתי.

הכל התחיל בהודעת ״הגעתי תודה על הדאגה״ ונמשך להתכתבויות עד שלוש בלילה, עדן יותר מקסים משחשבתי.

כל הלילה לא הפסקתי לחייך לעצמי כמו טיפשה, הנחתי גפרורים בין העפעפיים כדי לא להירדם ולהפסיק את השיחה איתו.

השנינות שלו הזכירה לי את של בר, הוא גרם לי לצחוק בדיוק כמו שבר היה מצחיק אותי אבל עדיין שונה כי הוא לא הוא.
נו מה? זה הגורל שלי עכשיו? להשוות כל בן שאפגוש לבר?

״את חתיכת עפיפון!״ אימא שלי קראה והחלה לתת לי מכות קטנות בראש, התחלתי לצחוק והזזתי אותה.

״תפסיקי להציק!״ קראתי וניסיתי להדוף אותה.
״אז תתחילי להתעורר,״ היא הציבה תנאי ויצאה מהשירותים.

לאחר שדאגתי לכל הארגונים בבוקר ישבתי עם אימא שלי כמה דקות במטבח בכדי לשתות את הקפה של הבוקר, היא כל פעם הביטה בי וחייכה מן חיוך מוזר.

״מה יש לך הבוקר?״ שאלתי כלא מבינה והיא משכה בכתפיה ולגמה מהקפה.
״אני פשוט מחכה לרגע שבו תספרי לי מי הגברבר שליווה אותך אתמול...״ היא הסבירה.

״את צפית בנו?״ שאלתי כלא מאמינה והיא צחקה.
״מה?״ היא שאלה בתמימות, ״אני אם דואגת,״ היא התגוננה וגלגלתי את עיניי, ״עכשיו את רוצה להסביר לי מי זה?״ היא שאלה שוב בסקרנות וצחקקתי.

״סתם מישהו שפגשתי במסיבה,״ אמרתי במבוכה ומבלי ששמתי לב אפילו שיקרתי לה טיפה. הוא לא היה במסיבה, הוא הציל אותי מאונס.

״איך הוא? חתיך?״ היא שאלה בערמומיות ונעצה את מרפקה בבטני בעדינות.
״אימא!״ קראתי מובכת והיא צחקה.
״נו!״ היא לחצה עליי.

״כן הוא חתיך,״ עניתי בתבוסה והיא חייכה מרוצה, היא קמה והניחה את הכוס הריקה בכיור.

״איך היה עם בר?״ היא שאלה ונשענה על השיש, נשפתי בעצבנות ונדתי בראשי.
״לא רוצה לדבר עליו,״ אמרתי בכעס והנחתי גם אני את הכוס בכיור.

ComebackWhere stories live. Discover now