Comeback

פרק 42- אני והפה הגדול שלי

kendrick lamar- humble

פשוט סתם שיר מעולה שחובה לשמוע
--

"יאללה קייטנה לעלות!" גיא צעק בקול ואבישג קפצה למושב שעל יד הנהג.

"אתה חייב לטפל באוצר המילים שלך," אלינור אמרה בגלגול עיניים ונכנסה אחרי גבריאל למושבים האמצעיים.
אני ובר סיימנו להעמיס את כל הציוד שלנו ובר בחשאיות הניח את ידו על גבי וטייל איתה מטה עד שהגיע לתחת שלי.

"דיי! לא פה," אמרתי בצחקוק והעפתי אותו.
"לא יכול, להוריד ממך, את הידיים." הוא שר את הגרסה שלו לשירו של מאיר אריאל וסגר את תא המטען.
נכנסנו למכונית והתיישבנו אני ובר בדיוק כמו בנסיעה הלוך, רק שהפעם הכל שונה, בשבוע המון דברים התהפכו.

אני מוכנה להישבע שאני עדיין יכולה להרגיש אותו, לדמיין אותו גוהר מעליי ונוגע בי עם המגע המשכר שלו.
לרגע רציתי לצאת מהמכונית ולמשוך את בר איתי בחזרה לוילה לעוד שבוע ולשחר את הלילה האהוב.
"לא שכחנו כלום? הכל איתנו?" גיא שאל ואף אחד לא ענה, הוא משך בכתפיו והתחיל לנסוע.

בר הסתכל עליי ואני הבטתי בו בחזרה, הוא טפח בעדינות על החזה שלו וחייכתי, התקרבתי אליו והנחתי את ראשי על חזהו בזמן שהוא כרך את זרועו סביב כתפי והידק אותי אליו.

עכשיו אני מבינה שזה היה חסר לי כל בחצי שנה האחרונה, אני מרגישה גם אחרי שנה שהנה חזרתי לשגרה, הוא תמיד היה השגרה שלי, הגבר בחיי היום יום שלי וגם אחרי פשלות מרובות משני הצדדים אני מרגישה שוב שלמה, טוב לי.

הלוואי וזה לא יתפוצץ לי בפנים, הלוואי שזה לא יתפוצץ לי בפנים.
אני אוהבת אותו ואם משהו יקרה אני באמת חושבת שאקרוס.

-נקודת המבט של בר-

סהר אחרי עשר דקות נרדמה והחלה להחליק לאט לאט מהחזה שלי לברכיי, סידרתי אותה כך שרגליה הונחו על שאר המושבים בעוד הג'קט שלי מכסה אותה בכדי להגן עליה מפני צינת הבוקר.
גיא היה כל כך לחוץ לצאת בבוקר כדי שהוא ואבישג לא יאחרו להופעה של עומר אדם שסוף סוף בא לעיר שלנו.

אם הייתה לגיא אפשרות למכור את אבישג לישמעאלים כדי לקבל כרטיסים חינם להופעה של עומר אדם הוא היה עושה את זה.

חשבתי להציע לסהר לצאת הערב לעשות משהו אבל לא רציתי לדחוק בה יותר מדי, כמו שאמרתי, אני מנסה לבנות כאן משהו ובשביל זה אני צריך סבלנות אבל זה כל כך קשה כי אני חסר סבלנות. אני רוצה את כל כולה בשבילי, עכשיו, במידית.

אולי אני אקח אותה לאכול את פנקייק, או רביולי ארבע גבינות אני אפילו אתן לה לשמוע שלמה ארצי באוטו שלי, אני פשוט רוצה אותה לידי, אני רוצה לקחת אותה אליי ולישון איתה עד הבוקר.
אני רוצה יותר מדי דברים מוזרים שהתגעגעתי לעשות איתה, אני שמח שלפחות עכשיו יש לי תקווה שלא הכל אבוד כמו מקודם.

אני חופר לעצמי על אותם הדברים כבר במשך שבוע, הכל אצלי רץ במנטרות בראש מה הלאה, מה אני הולך לעשות, אני הולך לקחת אותה לים, אני הולך קחת אותה איתי ועם גל לים, אני הולך לנשק אותה במכונית שלי עד חוסר אוויר.

בשורה התחתונה, אני הולך להזכיר לה כמה היא אוהבת אותי.