Comeback

פרק 13- זה רק ספרייט

Rihanna- stay
--

-נקודת המבט של בר-

נכנסתי למסיבה שהתקיימה בבית אחד הילדים שבשכבה כשמאחוריי נמצא גבריאל.
לא היה לי כוח לכלום ושום דבר, באתי מסיבה אחת, ידעתי שסהר נמצאת כאן עם אבישג ואלינור.

שבוע עבר מאז השיחה שלנו ואני לא מראה סימנים של נסיגה, אני ממשיך להביא לה את הדברים הקטנים ואני יודע שלאט לאט היא תימס לתוך זה, אני שולח לה הודעת לילה טוב כל פעם לפני שאני עולה לישון והודעת בוקר טוב בכל פעם שאני קם.

אני מניח שיש כאלה שיחשבו שאני סמרטוט אבל פגעתי בה כל כך חזק שהגאווה שלי לא בדיוק חשובה לי, אני רק רוצה שהיא תחייך שוב ואני אהיה הסיבה לחיוך הזה.

״בר!״ שמעתי קול קורא מאחוריי והסתובבתי, יעל נופפה לי והתקדמה אליי, חייכתי אליה וחיבקתי אותה.

יעל הייתה ילדה יפה, מהאלה עם העיניים הכחולות והשיער הבלונדיני, היו לה שפתיים מלאות וגוף שסובב ראשים אבל למרות הכל היא לא השתוותה לסהר שלי.

״חשבתי שלא תבוא,״ היא אמרה ונשארה קרובה אליי.

ידעתי שהיא דלוקה עליי ולא רציתי לפגוע בה, אני בחיים לא אראה בה חברה פוטנציאלית, היא פשוט שונה ממני לגמרי.
״אבל באתי,״ עניתי בהתחכמות והיא חייכה חיוך רחב.

״אתה מחפש את סהר?״ היא שאלה כששמה לב שאני לא מאה אחוז איתה, הסטתי את מבטי אליה והנהנתי קלות, ״אז אני מבינה שבחיים לא יהיה לי סיכוי איתך,״ היא אמרה בגיחוך מבואס והניחה יד אחת על מותנה, היא נשכה את פנים פיה בחוסר נעימות ונאנחתי.
איזה מצב לא נעים.

״תראי יעל אני באמת חושב שאת יפייפיה וחכמה ומצחיקה אבל אני תקוע עמוק מדי באהבה שלי לסהר, מגיע לך מישהו שיחשוב רק עלייך ולא על אחרת.״ תפסתי בכתפיה וכופפתי מעט את ברכיי כך שאנחנו פחות או יותר היינו באותו הגובה, היא השפילה את ראשה והנהנה.

״את אחת הידידות הטובות שלי, אני לא רוצה לאבד אותך.״ תפסתי בסנטרה והרמתי את ראשה, היא מתחה חצי חיוך וידעתי שהוא מזויף אבל גם ידעתי שהיא תדפדף אותי.

״אם אתה אומר.״ היא משכה בכתפיה וחיבקתי אותה, היא היססה לרגע אבל לאחר שנייה כרכה גם היא את זרועותיה סביבי.
למרות המוזיקה הרועשת והמוני נערים זה הרגיש כאילו רק שנינו שם.

״סהר בחוץ ליד הבריכה,״ היא אמרה לאחר שהתנתקנו מהחיבוק, חייכתי אליה ונשקתי למצחה.

נדחקתי בין אנשים, אמרתי שלום לכמה חברים ונשקתי ללחיין של כמה בנות בדרך לחצר.

סהר עמדה שם עם אבישג והו דיברו בניהן, היא לבשה שורט וחולצת טי שירט לבנה.
זה היה סוף חודש אוקטובר וזה הרגיש כאילו אנחנו באמצע אוגוסט, החורף בכלל לא התכוון להגיע.