הפרוייקט של עידן רייכל- בואי
--
-נקודת המבט של בר-
״יאללה, קייטנה תעלו!״ קראתי והרמתי את אלינור הקטנה שצווחה בקול, הכנסתי אותה אל המכונית הגדולה ששכרנו בעלת שמונת המקומות, גבריאל נכנס אחרי אלינור לשורה השניה וסהר שלא פצתה את פיה פעם אחת עלתה למכונית והתיישבה בשורה האחרונה.
קרה משהו עם עדן, אני מוכן לשלם כסף.
גיא התיישב במושב הנהג ואבישג במושב שעל ידו.
זה או לשבת ליד הזוג הדביק ביקום או לסבול מעט מבוכה ולהתיישב בשורה של סהר.
הבחירה מעולם לא הייתה קלה יותר.
התיישבתי בשורה של סהר אך בקצה השני כך שכיסא הפריד בנינו.
סהר בכלל הייתה שקועה ומהורהרת עם עצמה, אוזניות באוזניה והיא מביטה דרך החלון על איזו נקודה ריקה.
אני אשבור לו את העצמות כשאחזור, אם הוא לא נכנס לכלא על דקירה אני אכנס.
״מוכנים חברים שלי?״ גיא קרא בקול ומחאנו כולנו כפיים כמו משוגעים.
הייתי צריך את השבוע שקט הזה עם האנשים האהובים עליי, בריכה, אלכוהול וצחוקים.
סטרתי בעדינות לכתפה של סהר בכדי לתפוס את תשומת ליבה והיא הביטה בי, חייכתי אליה והיא חייכה חיוך קטנטן.
״מה יש?״ שאלתי עם שפתיי ללא קול, היא שיקרה ואמרה שהיא עייפה, הנהנתי כמבין וטפחתי על ירכי.
סהר נדה בראשה וסימנה שזה בסדר אך התעקשתי והרחבתי את חיוכי, היא נאנחה בחיוך ונשכבה כך שרגליה מקופלות על המושבים וראשה מונח על ירכי.
כיסיתי אותה בג׳קט שלי שהיה גדול עליה כך ששימש כמעין שמיכה קטנה והנחתי את ידי על כתפה.
אני מקווה בשבילו שזה רק ריב ושהוא לא פגע בה או נפרד ממנה, אני מאוד מקווה בשבילו.
ליטפתי באגודלי את כתפה, עיניה היו עצומות ופיה המתוק היה פעור מעט, נשימותיה סדירות וידיה מונחות תחת לחיה ומשמשות כמעין כרית מאולתרת.
אני יכול להסתכל עליה ככה במשך שעות והנסיעה הארוכה תהפוך לקצרה כל כך.
הטלפון שלי רטט וכשהבטתי במסך ראיתי שזו הודעה מרביד.
-ככה אתה נעלם לי לשבוע?- היא כתבה וחייכתי.
-אשתדל לזכור אותך- כתבתי לה בחזרה והבטתי בסהר לשניה ואז במסך, עם מה שיש לי על הרגל עכשיו אני באמת אשתדל לזכור אותה.
-אני בלתי נשכחת- היא כתבה וגיחכתי לעצמי.
-תתפלאי- השבתי לה ובזה סיימתי את השיחה.
יצאתי מהשיחה והפעלתי מוזיקה, הטיתי את ראשי אחורה ועצמתי את עיניי כשסהר רדומה עליי וכך מה שאני מרגיש זה את נשימותיה הקטנות על ירכי.
התעוררתי לקראת סוף הנסיעה, השמש כבר זרחה ושיערתי שהשעה כבר שמונה בערך, סהר הישנונית עדיין ישנה אך כבר לא עליי אלא ראשה היה כנגד החלון והיא לבושה בג׳קט שלי, איך אהבתי שהיא לבשה אותו, כל כך קטנה בתוכו כאילו היא נעלמת.
YOU ARE READING
Comeback
Romance-גמור- סהר היא נערה בשנתה האחרונה ללימודים, בחורה דעתנית שאומרת את שעל ליבה תמיד. היא אוהבת ללמוד, היא אוהבת את החברות והמשפחה ויותר מהכל היא אוהבת את בר, החבר שלה. בר הוא ילד שטותניק, שונא ללמוד ואוהב את סהר, הם תמיד מאזנים אחד את השנייה וזה מה שה...
