אני יושבת בחדרי, בפיג'מה אחרי מקלחת ואחרי שאנה ניקתה את הפרצוף שלי מהאיפור והסירה את כל הסיכות שהיו תקועות בשערי. אחרי שכל האורחים הלכו חזרתי עם דוסון ולא ראיתי את טאקר, הנסיעה חזור היתה קצרה יותר מהנסיעה הלוך, לפחות ככה זה הרגיש לי אולי בגלל שלא אמרנו אפילו מילה אחת במשך כל הנסיעה אני חושבת שהוא כועס עליי בגלל מה שאמרתי לסאמר, אבל לא אכפת לי, שיכעס, שלא ידבר אליי, אני זאת שיש לה את כל הסיבות בעולם כדי לכעוס, ואני בטוחה שהייתי צורחת אם ההורים שלי לא היו משלימים אבל ההורים שלי השלימו ואבא שלי הצטער על מה שהוא אמר, אז יש לי סיבה אחת פחות לרצות לצעוק. ורק עכשיו אחרי שכולם הלכו ואני יושבת לבד אני מבינה מי לא היה בחתונה, סבא שלי, הסבא האהוב שלי, אבא של אמא, סבא ריק, הסבא שהיה מנדנד אותי על ברכיו כשהייתי קטנה מספיק בשביל זה, והיה תמיד מצליח להפתיע אותי בימי ההולדת שלי עם המתנות שהיה מביא לי, כשהייתי קטנה, לדוגמא היה לי חלום שיהיה כוכב על שמי, היתה לי אובססיה לכוכבים, הייתי יושבת שעות ומסתכלת עליהם דרך הטלסקופ הגדול שהוא קנה לי ממש שנה לפני, ביום הולדת שש שלי, והוא עשה את זה ביום הולדת שבע שלי, פתחתי את הקופסה שהוא נתן לי, קילפתי מעליה את העטיפה הצבעונית, וכשפתחתי את הקופסה גילתי מעטפה, שבה היה רשיון שכתוב בה שהכוכב שנקנה הוא על שמי, הכוכב סקיי, והיתה גם מפה בה היה מצוין מיקום הכוכב, אבל ככל שניסיתי לראות אותו בטלסקופ שלי אף פעם לא הצלחתי אבל בכל שמחתי כי ידעתי שהוא נמצא אי שם, כמה שנים אחר כך הבנתי שאין באמת כוכב על שמי מבחינה רשמית אבל לא היה אכפת לי, למרות שלטופס שהיה תלוי על הכיר שלי לא היתה שום היכרות רשמית בשום רישום אסטרונומי, אהבתי אותו, כי סבא שלי זכר את הגחמה הילדותית המצחיקה שלי והשיג אותה בשבילי, כי הוא מספיק אוהב אותי בשביל לעשות את זה, אבל למה הוא לא היה בחתונה? זאת לא חתונה אמיתית, לא מבחינתי לפחות אבל מבחינת כל האורחים, החתונה הזאת לא היתה שונה משום חתונה אחרת אליה הוזמנו, אז למה הוא לא היה? אולי קרה לו משהו? לא, לא יכול להיות, אמא שלי היתה אומרת לי, היא יודעת כמה אנחנו קרובים. אני מתגעגעת אליו, הוא בטח היה יודע שמשהו לא בסדר בטאקר הזה, הוא יודע לקרוא אנשים, אולי הוא כועס על אמא ובגלל זה הוא לא בא? בשבילו בגידה היא הדבר הכי נורא שבני זוג יכולים לעולל אחד לשני, הוא תמיד הזהיר את אבא שלי שאם יעז לעשות משהו כזה לבת שלו הוא יהרוג אותו, אבל למרות זאת לא הגיוני שהוא לא יבוא לאירוע שלי בגלל כזה דבר, אולי הוא בכלל לא יודע מה קרה ביניהם, אולי טאקר בכלל לא הזמין אותו? אוף אני משתגעת! ואז אני שומעת את סיבוב המפתח בדלת, והמחשבות פוסקות כאילו לא היו ואני מתחילה לפעול, אני שוכבת מהר במיטתי ומתכסה עד מעל ראשי, מי שזה לא יהיה, אמור לחשוב שאני ישנה ויצא. אבל, אולי זה דוסון? הלילה שבילינו יחד בפעם הקודמת היה די נחמד, אסור לי לחשוב דבר כזה, אני לא שומעת כלום ואני די בטוחה שהאדם שהתעסק עם הדלת עומד ומסתכל עליי, ואז אני שומעת רשרושים קצרים ומהירים ואני חושבת שאני שומעת רוכסן אבל אני לא בטוחה, ולאחר זמן קצר הרעש עוצר, אולי זאת בכלל אנה? אולי היא רוצה קצת חברה? פתאום אני מרגישה את השמיכה נמשכת ממני בכוח, דבר שמבהיל אותי ומוציא ממני צווחה קטנה וקללה וגם חושף את גופי שלובש רק גופיה דקה ומכנס מאוד קצר כמו שאמרתי, פיג'מה. וכשאני מסתכלת לכיוון שאליו נמשכה השמיכה אני רואה את טאקר עומד שם, עם חיוך דוחה ורע, אבל זה לא מה שמפחיד אותי, מה שמפחיד אותי זה שהוא עומד שם, לגמרי ערום כשרק השמיכה בידיו. הבגדים שלו זרוקים על הרצפה, זה מה שמסביר את הרעש ששמעתי. "שלום גברת אדמונד" הוא אמר, לפני שהסתער עליי וקרע מעליי את הבגדים הדקים שלבשתי, ואז, אז היתה לי סיבה אחת יותר מדי כדי לצרוח ולצעוק עד שראותיי יתפוצצו. ואז חשבתי, למה דוסון לא היה זה שנכנס?
YOU ARE READING
Beauty hurts (!גמור)
Actionסקיי בדיוק חגגה שמונה עשרה, כשהיא בדרכה חזור ממסיבת יום הולדתה הפרועה, היא וחברתה נחטפות על ידי שלושה גברים, שניים לא חשובים אבל השלישי, דוסון, גורם לסקיי תחושה מוזרה בבטן, ומציף בה רגשות שמעולם לא חוותה, או שזה רק מה שהיא חושבת? מכריחים את סקיי להת...
