שימו לב שהתפרסם עוד פרק השבוע~!
~~~
לורד בלע את רוקו בכבדות, עיניו מתמקדות בנקודה הזאת בין עיניו של לופין - היה מדובר בטריק ישן שלמד כדי לגרום לאנשים להאמין שהוא מסתכל להם בעיניים ברגעים שהוא חש מעורער. זה היה משעשע; הוא היה בן למעלה מאלף שנים, אלף שנים בהם היה מחויב להתמודד עם בני האדם שוב ושוב, ועדין... כשהגיע למצבים כאלה... הוא לא יכל שלא להיות מעורער. "אנחנו לא יכולים להמשיך ככה."
השרף כיווץ את גבותיו, המבט שלו נראה קר וניטרלי לחלוטין כשסקר את פניו. "איך זה 'ככה' מבחינתך, מדור חמישי?"
הוא לא יכל למנוע מאנחה להיפלט מבין שפתיו. "ככה, עם כל היריבות בין השרפים והכשפים. אני חושב שאנחנו צריכים לנסות לטפל בזה ביחד."
"באביסים, אתה מתכוון." הדגיש המושל.
"כן." לורד השיב באיטיות, הוא יכל כבר לטעום את הסירוב של לופין באוויר.
"ולמה שנעשה את זה?" השרף לא אכזב את לורד בשאלתו; זה היה מובן מאליו שהוא יטיל בו ספק כלשהו.
"כדי לשמור על איזון." שלף אחת מהטענות שלו.
"איזון?" הוא הקפיד לפקפק בדבריו של לורד בצורה שנראתה ממש ומאומצת, לורד היה חייב לתת לו קרדיט על זה, היה קשה לפקפק במישהו עד כדי כך. "האיזון הופר ברגע שהאביסים הופיעו כאן. העולם הזה לא מאוזן, אנחנו נאלצים לגרום לו להיות מאוזן, אין ברירה."
לורד שאף אוויר פנימה בניסיון לא להתפוצץ מעצבים. "אז למה שלא תגרמו לו להיות מאוזן בשיטה שלנו?"
השרף השיב לו מבט חסר כל ערעור. "זה בזבוז זמן."
הוא חשק את שיניו מרוב כעס שהוא ניסה להדחיק, אך לשווא. "למה שזה יהיה בזבוז זמן? אלה חיי בני אנוש."
"...חיי בני אנוש שאי אפשר להציל. אתם נאבקים על המתים."
הו, העצבים של לורד הוסיפו לעלות ולעלות ללא כל יכולת לבלימה באמצע. "אנחנו הצלנו יותר מכמה בני אנוש שהיו נתונים תחת ההשפעה של האביסים."
"אני בטוח שהם היו מעטים, כשף, בהשוואה לכמות שניסיתם להציל."
לורד חשק את שיניו. הוא יכל להרגיש איך הורידים שבצוואר ובמצחו התחילו לפעום בחוזקה. הו, השרף הזה העלה לו את לחץ הדם. "המספרים עולים בקביעות."
הכשף שילב את ידיו ברוגע, עיניו אמנם היו כתומות, אבל היה אפשר לחשוב שהן כחולות, קרחוניות, כשהשיב לו מבט. "מדור חמישי, עם כמה שאני מבין את המטרה הנעלה שלך, זה בזבוז זמן שלי ושל השרפים שלי - אז למה לי לקבל את ההצעה שלך?"
לורד החליט לפנות לטקטיקה אחרת. הוא שאף אוויר בעצבים ושילב את ידיו. "כמה שנים אתה בדיוק נמצא בארץ תת?"
YOU ARE READING
האביס (MaleXMale)
Viễn tưởng•הושלם• בני האנוש הם יצורים עיוורים. מתחת לאפם ממש, ניצבים כל כך הרבה יצורים קסומים שזה פלא שהם בכלל לא מודעים להם. זאת מסקנה אחת מיני רבות אליה הגיע השרף לופין, שבילה כבר זמן מה בעולם האנושי. כששרף - משרת האל המכונף - יורד מעדן על מנת לשרת בעולם הא...
