והרה עפה. טוב, לא בצורה מכוונת כמובן ולא כמו שהיא הייתה רוצה לעוף, אלא בגלל שהיא הייתה טיפשה מספיק בשביל להתעלם מהאזהרות של לורד, והדבר השתמע. לראות את זה חיצונית היה מפתיע כמעט; איך שהרגליים נמשכו להן והגוף טולטל באוויר. השיער שלה גם כן סתר בפניה כשנעה, בצורה כזאת חדה שהיה אפשר לחשוב שמישהו גורר אותה.
לורד פעל באיטיות רק בגלל העובדה שהוא היה ממש מסוקרן מהמראה של הדבר מבחינה חיצונית, אבל פיית' השיגה אותו באחד הזה ונפלה על הרה בקול רעם, הכוח שלה ממסמר את הכשפית לרצפה עד שזו הפסיקה לנוע, אם כי היא מצאה את עצמה נגררת אחורנית קלות. אצבעותיה של האורקל שכמעט ונתקעו באדמה נראו כמכוסות בדם קלות, ולורד עיווה את פניו קלות בהזדהות - למרות היותם בני אלמוות ושפגיעות כה מינוריות נראו ממש לא משמעותיות, עדין היה מדובר באזור רגיש.
"מטומטמת," האורקל נהמה לעברה, לא מעניקה ולו מבט קל לידיה הפצועות. "אם מדור חמישי מושפע ממים קדושים, גם את תושפעי!"
הרה המהמה לפני שפלטה משהו במופגנות מתחת לאפה, זוכה לנזיפה נוספת מכיוונה של האורקל שעדין סוככה מעליה למספר רגעים.
פיית' העניקה לכשפית קריאת בוז אחרונה לפני שקמה מעליה באנחה, מעניקה לה את ידה. הרה קמה ללא עזרתה, משתמשת בתמיכת הקסם שלה ומזכה את עצמו במבט מלא טינה מצידה של הבלונדינית.
עם זאת, זה לא נמשך הרבה זמן, כי הטורקיז פנה לעברו של לורד וממש נרגע באחת. "לורד." היא אמרה בשקט שלא תאם לתחושה הכללית שהעניקה לדבריה עד כה. "אני חושבת שאני יודעת איך להוציא את השרף שלך."
לורד אפילו לא הרשה לעצמו להתרגש, למרות שמדקרת הקלה חלפה בגופו. "כן?"
האורקל לא הגיבה, עיניה והסמלים על פניה בערו ורגליה התרוממו מעל פני האדמה. היא נישאה אל האוויר ומעל למכולה, לורד אחריה. היא עקבה באינטנסיביות אחרי משהו על גבי המכולה, אבל צקצקה בחוסר שביעות רצון. לורד העיף מבט לעבר גג המכולה, לא בטוח בנוגע למה היא ראתה - או לא ראתה, לפי התגובה שלה.
"שרפית!" קראה לפתע, גורמת לגונגהו להרים את עיניה לעברה. "התחתית של המכולה. איפה היא, את יודעת?"
---
זה לקח קצת זמן, אבל העוזרת הנאמנה של לופין ניתבה אותם למחוז חפצם: הם ירדו קומה ודידו בין המסדרונות בקומת הביניים, אבל אחרי שפיית' בדקה את הדבר - והושלכה לקיר הקרוב אחרי שנגעה באחד מקירות המכולה - היא אישרה; הם היו ממש מתחת למכולה בה לופין היה נעול.
אחרי הכל, כל קיר במכולה היה מוגן, אבל הרצפה? מי היה נוגע ברצפה? לופין היה חייב לשכון על משהו, נכון?
ומהרגע בו התגלה המיקום של לופין במרחב, לא היה אפשר לעצור את לורד והוא שיגר את עצמו למעלה באחת.
YOU ARE READING
האביס (MaleXMale)
Fantasy•הושלם• בני האנוש הם יצורים עיוורים. מתחת לאפם ממש, ניצבים כל כך הרבה יצורים קסומים שזה פלא שהם בכלל לא מודעים להם. זאת מסקנה אחת מיני רבות אליה הגיע השרף לופין, שבילה כבר זמן מה בעולם האנושי. כששרף - משרת האל המכונף - יורד מעדן על מנת לשרת בעולם הא...
