היי, חברים! רק רציתי להזכיר שהשתחררו שני פרקים שבוע שעבר ואני ממליצה לכם לבדוק שבאמת קראתם את שניהם:)
~~~
לופין לא הניח לעצמו להיות מוטרד ולו מעט בעקבות העניין. למרות שלמען האמת, גם אם הוא רצה לא יכל להיות מוטרד, מאחר שהרגשות שלו היו חסומים ודחוסים בפינה מאוד אפלה של נשמתו.
אבל טוב, הוא נטה לעיתים להתבטא כמו בני האדם, להאמין שהרגשות שלו נתונים לרשותו, יכולים להשתנות. זה מאפיין שהוא קיבל על עצמו עם התקופה האנושית ביותר שלו, בה הוא מצא את עצמו מתחבר ונטמע בין בני האנוש בשלמות גמורה.
לופין נטה להאמין שהיכולת להיות אנושי או לא להיות אנושי הייתה בידיו בכל סיטואציה. אמונה אנושית למדי, כן, העצמאות, היכולת לקחת את הדברים בידיים. אבל למרות שהוא השלים עם זה שהיה שמץ אנושי בחזהו, הוא ידע שעליו לקבור אותו. לנצל את האנושיות שלו כדי להתעלם מנוכחותה.
אבל, לופין לא היה צריך לדאוג יותר מידי. בסופו של דבר, היותו מושל העסיקה אותו די והותר. העובדה שהוא היה צריך לדאוג למעקבים רציפים אחרי האביסים בשטחי המדינה שלו מילאה את ימיו ולילותיו. הוא היה שרף עסוק.
הצוות שלו הורכב מקבוצה של עשרה שרפים, אבל הם לא היו ממש במגע איתו חוץ משניים; גונגהו, כפי שציין, שהייתה אחראית על האסטרטגיה הצבאית, ודנטה.
ודנטה היה סוגיה מעניינת לאחרונה.
דנטה היה יצור... מיוחד. שרף צעיר שלפני שנים מעטות רק הגיע לשנת המאה להיווצרו. דנטה נוצר משורת השקדנים שהעליונים פיתחו בתקופה, ולכן אופיין בכך שעד שהשיג את מטרותיו, הוא לא השיג שמץ של מנוחה. זה התבטא בשקיות כבדות מתחת לעיניו הצהובות הענקיות שהתחבאו מתחת לזוג משקפיים בלוי, אפילו עורו השחום נראה חיוור בצורה חולנית כל פעם שראה אותו. הוא היה עובד קשה, ולשם כך נוצר. לופין לא יכל שלא לשים לב לשרף שתמיד נראה כאילו הוא בתת תזונה, תשוש ושברירי. השיער השחור שלו תמיד היה מבולגן ובלוריתו הוסטה אחורה וקדימה לפי מצב הרוח שלו, מה שגרם לשיער שלו להיראות יותר מבולגן משהוא היה אמור להיות.
"אני חושב שהגיע הזמן להוריד את האזניות, דנטה." לופין אמר בשילוב ידיים. עיניו סוקרות אותו בדבר מה שהיה יכול להיחשב כדאגה לו יכל להרגיש, כמובן. הוא תמיד מצא שצפה שדנטה עומד להתפרק לו בידיים.
שניהם היו ישובים משני צידו של השולחן במשרדו של לופין. לא היה דבר שהפריד בין המשרד המדובר לבין כל משרד מנהלים מדובר אחר; הוא פשוט היה משרד עם מספר יצירות אמנות תלויות על הקיר, כיסאות עור קצת יותר איכותיים, מחשב קצת יותר משודרג ולא תוצר בני האנוש וכמובן שולחן כתיבה מעץ אלון. אם בן אנוש היה במקרה נקרא למקום, הוא מעולם לא היה חושד שהיה מדובר במשרד לא אנושי.
YOU ARE READING
האביס (MaleXMale)
خيال (فانتازيا)•הושלם• בני האנוש הם יצורים עיוורים. מתחת לאפם ממש, ניצבים כל כך הרבה יצורים קסומים שזה פלא שהם בכלל לא מודעים להם. זאת מסקנה אחת מיני רבות אליה הגיע השרף לופין, שבילה כבר זמן מה בעולם האנושי. כששרף - משרת האל המכונף - יורד מעדן על מנת לשרת בעולם הא...
