יו!
רק רציתי להזכיר לכם שפרק נוסף פורסם בתחילת השבוע, ושתוודאו שקראתם אותו~
~~~
האורקל לא הסבירה למה היא שרדה, ולורד לא דרש הסברים. הוא פשוט רצה את הרה ולופין בטוחים, ולחזור עם שניהם לארץ תת כמה שיותר מהר.
הכשף לא ידע אם זה היה יותר מידי לבקש, כי הוא הבין שנאלץ לעבור על כמה מהעקרונות הבסיסיים שלו על מנת לצאת משם בשלום; הוא התעקש שלא לפגוע בבני אנוש, בדרך כלל, אבל אחרי שהרה ולופין שניהם כמעט הוצאו להורג על ידיהם... לורד לא יכל לצאת מהסיטואציה בלי דם על הידיים.
כשמרבית בני האנוש היו או מעולפים או מתים, לורד מיהר לפנות אל השלושה, רגליו סוחבות את גופו בכבדות. תחושה מרירה עד אינסוף בוששה בקרבו, הראש שלו פעם בכאב, הבטן שלו התהפכה... חלק ממנו פשוט רצה להיעלם. הוא ידע שהזוהר בעיניו עוד לא נעלם, ושהוא היה מוצף בכל כך הרבה קסם פתאומי, שפשוט לא ידע לאן להפנות אותו.
ולראות את השרף הגוסס... לא, זה לא שיפר את מצב הרוח התהומי אליו נכלא אחרי מה שעשה לבני האנוש. האורקל והרה כרעו לצידו של לופין ונפטרו מהחצים שהיו תקועים לתוך גופו. ראשו של השרף היה שמוט על ברכיה של הרה וידיו היו מוטלות בחוסר חיים לצידי גופו. אם לא היה רואה איך נע שעה שנשם, לורד היה מאמין שלופין היה מת.
"בוא, תעזור לנו לסיים עם זה." האורקל מיהרה לומר, שולפת מגופו של השרף חץ נוסף. "ככל שנסיים עם זה, נוכל להזיז אותו מהר יותר."
"אבל - " לורד מחה בחוסר אונים. "הדם שלו - "
הרה הנידה בראשה לשלילה. "זה לא משנה אם החצים חוסמים אותו או לא, אם לא נשלוף אותם לא נוכל להזיז אותו למנהרות, ואם לא נוכל להזיז אותו למנהרות הוא לא יזכה לראות את הזריחה מחר, תאמין לי."
לורד בחר להאמין לשתיהן וכרע אף הוא לצידו של לופין, ממהר לסיים עם המלאכה ולשלוף את החצים הנותרים. הייתה ערמה נכבדת של כחמישה עשר חצים שהצטברה על האדמה, סך הכל, ברגע שהם סיימו.
והיה כעס בקרבו שגדל והתגבר ככל שהבין כמה חמורות הפציעות של השרף, ומה בני האנוש העזו לעולל לו.
כשהאורקל קמה ממקומה והעניקה להם את הסימן לבוא אחריה, לורד מיהר להרים את השרף מעל האדמה, משתדל שלא לגעת במקומות כואבים, ולהיות כמה שיותר עדין איתו, בתחושה קודרת שאולי... אלה עלולים להיות הרגעים האחרונים שלו.
ושהוא לא רוצה שהם יהיו כואבים.
---
לשמוע את ההצעה של לופין החריד אותו עוד לפני ששמע את התיאור המדויק, שאמנם נשמע קצת פחות גרוע ממה שהשתמע מההתחלה, אבל עדין היה די גרוע; לורד יצטרך להזרים אש אל ליבו של לופין ולקוות לטוב. בצורה האופטימלית, ברגע שאש תוזרם אל הלב של השרף, מעגל פנימי יתחיל בקרבו של לופין ויתפרש לכל הגוף, ירפא אותו וידאג שהוא יחזור למצב יציב.
YOU ARE READING
האביס (MaleXMale)
Fantasy•הושלם• בני האנוש הם יצורים עיוורים. מתחת לאפם ממש, ניצבים כל כך הרבה יצורים קסומים שזה פלא שהם בכלל לא מודעים להם. זאת מסקנה אחת מיני רבות אליה הגיע השרף לופין, שבילה כבר זמן מה בעולם האנושי. כששרף - משרת האל המכונף - יורד מעדן על מנת לשרת בעולם הא...
