האביס (MaleXMale)

|34| השרף שלו

יוווווווווו.

חברים

ס מ א ט ב פ נ י כ ם!!!

(כולי כזה צורחת מאושרXD)

אז כן, תכנים מיניים, 18+ וזה.

יאללה לפרק!

(ותזכרוווווווווו - פרק בשלישי!)

~~~

ללופין לקח זמן מה כדי לדבר סוף כל סוף.

לורד הרגיש בודד ברגעים האלה, בהם הדממה הייתה הדבר היחידי שברך את פניו. שקט, חרש. הם הדהדו בראשו, מזדחלים לאטם פנימה עד שהם מלאו הכל, כמעט ומלווים בצפצוף רך ומתסכל כזה.

"אני מצטער," אמר השרף אחרי השקט הארוך, שובר אותו בקול עדין וחלש. הוא נשמע בסדר, בסך הכל... רק קצת עצוב. "אני מצטער על הכל."

הוא נאנח שוב, אחיזתו קצת התהדקה מסביב ללופין. הייתה הרגשה כזאת באוויר... שזה היה חלום או הזיה. והוא החזיק אותו ונצמד אליו, כאילו אם ברגע שהוא ירפה לופין ינטוף מבין אצבעותיו ויעלם כלא היה מעולם.

זאת הייתה תקופה ארוכה והזויה, מהרגע בו הם גילו על האביס ועל התפקיד שלו בחיים של לופין. בסופו של יום, כל מה שלורד רצה הייתה יציבות - והוא האמין שגם לופין רצה את זה. אבל... זה היה כל כך קשה לקבל ולספק את זה כשהכל היה כל כך לא ידוע.

"אין לך... על מה להתנצל." נשף לבסוף, הקול שלו לא היה הכי יציב או רגוע. כדי להפסיק מהרעד של ידיו, לורד הידק את האחיזה שלו בלופין. "רק אל תעשה את זה שוב."

לופין לא ענה, רק שתק והרים את ידיו, מלפף אותן מסביב לצווארו. התנועה מילאה את לורד בתחושה מתקתקה ומנחמת, מאששת את החדשות. הא, זה היה לופין שם באמת, זה באמת... היה הוא.

"אתה בסדר?" מצא את עצמו שואל חרש.

השרף שתק לעוד מספר רגעים ארוכים, אבל כשפצה את פיו הוא נשמע יותר בטוח מאשר היה קודם. "אלה פשוט היו ימים ארוכים, אתה מבין?"

לורד המהם באישור. לקח לו קצת זמן, אבל הוא סוף כל סוף הסכים להרפות קלות מלופין ולמשוך את עצמו אחורנית, לופין הבין את זה, ואחיזתו אף כן החליקה מעל ללורד. הכשף נותר קרוב לשרף, מוסיף לסקור ולבדוק כל שבב ושבב בפניו. "איפה היית?"

השרף הניד בראשו לשלילה ומשום מה, משהו גרם ללורד להרים שוב את ידיו על כתפיו, כמעין סימן ששימש בין נחמה לאזהרה. "אני לא רוצה לחשוב, לורד. זה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות כרגע."

"לופין," אמר בטון מזהיר פתאומי, שבקע מתחתית קרביו בנימה שהוא לא זיהה וגרם לכתפיו של לופין להתאבן תחת מגעו. "אני הייתי האחד שמצא אותך. אם לא הייתי מוצא, לא היה לי שמץ מה עמד לעבור עליך עד הרגע הזה. אני לא רוצה לדחוק בך או להכריח אותך לעשות שום דבר, אבל אני חייב שתשתף איתי פעולה. אני לא רוצה להיות פרנואידי."