חברים, שימו לב שיצא פרק אתמול~
(נ.ב חשוב לי ממש להדגיש ששלוש מתוך ארבע דמויות נלחמות בפיג'מות כרגע, מה שקורע אותי)
~~~
האביס היה כמובן הראשון שתקף, למרות שזה היה רק אחרי שהבין שלופין לא עומד להיות הראשון שינוע. הפעם הוא לא פעל פיזית, לא. היד המשוריינת של האנושי ירדה אל הרצפה וננעצה בה ולפתע הצל הקלוש שנוצר מתחת למנורת רחוב אקראית התרומם מעל פני האדמה. הוא היה דקיק, אבל ניכר שהוא היה מושחז כמו חרב. לופין לא הספיק לחשוב לפני שזה נע לעברו במהירות.
הכנפיים שלו סייעו לו בהתחמקות והוא נסק אל השמים, הרוח התנגשה בפניו ושיערו באלימות וגרמה לו להצטמרר קלות במעופו המהיר, מה שכן, לפחות הוא לא יכל להרגיש את הקור בגלל הלהבה שיקדה בקרבו והציתה את קרביו. אותה הלהבה שהחזיקה אותו בתפקוד כל כך גבוה מבחינה פיזית התחילה לערפל את המחשבות שלו והוא לא חשב ברציונליות, אלא פעל מאינסטינקט טהור.
לעומת כל ניסיונותיו של לופין לחמוק - הצל לא ויתר... וכנראה שלא היו לו יותר מידי מגבלות, כי הוא המשיך בעקבותיו והוסיף להימתח ולהימתח. כך שלא שינה לאיזה כיוון לופין נע, הוא המשיך בדרכו וסלל לו דרך מאחור השרף, כמו סליל מתכת שלא נגמר. כשלופין העיף מבט קטן אל האדמה, הוא יכל לראות איך גונגהו והכשפים נשאו אליו את עיניהם ומצא את עצמו חסר עצות ככל שחשב על הסיטואציה יותר לעומק.
רעיון שהיה אמור להתעכל במוחו - אבל נקטע בגלל האש שמנעה ממחשבותיו לתפקד - גרם לגופו לפעול אוטומטית, הוא חזר קרוב יותר אל האדמה והתחיל לחוג מסביב לאביס והאנושי. לצערו, בעקבות הקצב המהיר, לקחו לו מספר סיבובים כדי להבין שהצל נעצר סנטימטר לפני שפגע באביס או בבן האנוש תחת שליטתו.
בנקודה הזאת, הסליל כבר הסתובב מספר פעמים נכבדות מסביב לשריון של האנושי והוא היה מבעית למראה. ללופין הייתה הרגשה נוראה כשהעיף לעברו מבט; כאילו יש משהו מעמיק יותר מאחורי זה.
אז הוא קפא במקומו באחת, כמעט בולם את עצמו באוויר שעה שהסתובב. עיניו עקבו אחרי הלהב שעמדה לפגוע בבשרו אבל לפתע קפאה במקומה, מילימטר מחזהו, ממש חותכת לתוך הבד של החולצה שלו לפני שנעצרה.
לופין העיף מבט לעבר האביס; העיניים הכהות שלו השיבו לו מבט בטוח. חתיכות אחר חתיכות של הבנה שחלחלו למוחו באיטיות לפתע התחברו לפאזל שלם בעיני רוחו.
"תתחבאו!" הקול שלו יצא מגרונו בצורה גסה, מחוספסת ורועמת. ברגעים האלה, הוא נשמע כמו יצור אחר לגמרי אפילו לאוזניו שלו עצמו.
הכשפים וגונגהו כנראה היו כל כך המומים מהקיצוניות שבה קרא, שהם הגיבו בצורה זהה ונעלמו להם מאחורי העצים הסמוכים אליהם. לופין שמח שהם צייתו לו, כי הם בטח לא יכלו לראות את מה שהוא ראה ממקומו; איך לפתע הצל התחיל להתפרק לקוביות שוות בגודלן, אם כי נותר בצורת סליל מסביב לאביס.
YOU ARE READING
האביס (MaleXMale)
Fantastik•הושלם• בני האנוש הם יצורים עיוורים. מתחת לאפם ממש, ניצבים כל כך הרבה יצורים קסומים שזה פלא שהם בכלל לא מודעים להם. זאת מסקנה אחת מיני רבות אליה הגיע השרף לופין, שבילה כבר זמן מה בעולם האנושי. כששרף - משרת האל המכונף - יורד מעדן על מנת לשרת בעולם הא...
