האביס (MaleXMale)

|27| מכת ברק

לורד בלע את רוקו.

אבנים שקעו לתחתית קרביו, זיעה קרה כיסתה את גופו וראשו פעם בכאב. עיניו נישאו אל פיית'. כמעט בסוג של הערצה דתית, עוקבות אחרי התנועות הכי קטנות שלה בתקווה שהיא תסתור את עצמה.

אחרי הכל, זאת פיית' שהיו לה את כל התשובות, לא?

מדור חמישי שילב את ידיו בחוסר ברירה, התעלם מהתחושות המחרידות שמילאו את גופו וזעזעו את נשמתו, והקשיב.

עיניה בעלות גוון הטורקיז הסתכלו מטה, לעבר ספל התה שלה, היה בהן סוג של גוון מוזר ולא מוכר של רגש שלורד לא הצליח לתפוס. "את כל החזיונות ראיתי מנקודת מבטו של השרף. הייתי בגוף שלו, מסתכלת על העולם מהעיניים שלו. אם תשאל אותי, לא אוכל להסביר לך בדיוק איך זה קרה."

"איך... איך זה עבד בדיוק? איך את יכולה לומר לי מה קורה עכשיו?" הו, כמה הוא קיווה שהיא טעתה. הלוואי שדבריה היו שקריים, או שהיא לא הצליחה להבין את זה כמו שצריך - כל דבר שיכל לבשר על שגיאה. בתוכו סערה התחוללה ואיבריו הפנימיים פשוט נדמו באחת, לא מועילים יותר מאשר אבנים.

"החזיונות הראשוניים היו של מראות רחוקים." כשידיה נאחזו בספל זה נראה יותר כאילו היא ניסתה להיאחז בו מאשר לשאוב מחומו. "בתפאורה מוזרה, ים בוער ברק, שמיים עולים באש. אני זוכרת שבלי בגדים היה כל כך קר אבל שהגוף של השרף היה בוער. כל דבר כאב, אני חושבת שחפרו מתחת לציפורניים שלו ותלשו אותן, כמות נכבדת מהעצמות שלו הייתה שבורה והוא היה מותש ושבור כל כך שזה התחיל להתיש אותי. העיניים שלו פעלו ולא פעלו לחלופין, אני לא בטוחה למה בדיוק."

הוא בלע את רוקו בנוקשות, לשמוע על הדברים שעתידים לקרות בעתיד של לופין העיק עליו כל כך. "אולי כיסו אותן?"

היא הנידה בראשה לשלילה, צער מהבהב בעיניה למרות שאלה לא הסתכלו ישירות אליו, ממש כאילו הן מסרבות. זה כנראה היה חיזיון טראומטי. כן, הוא יכל להבין למה, וזה הכביד על כתפיו משמעותית. "לא, הן פשוט לא פעלו. בחזיונות האלה לא הייתי בטוחה בדיוק מה אני רואה, זה פשוט היה מרתון בלתי נגמר של כאב וכהות חושים. היה יצור אחר שם שבקושי הצלחתי לקלוט, אבל הם בקושי דיברו. מה שכן, רק הנוכחות שלו גרמה לגוף של השרף להידרך." לורד בלע את רוקו שעה שידה הרועדת של האורקל נשאה את ספל התה המהביל אל שפתיה. הוא קרקש מנגד לשורות שיניה כשלגמה ממנו והשיבה אותו למקומו, עדיין נרעדת כפי שהייתה קודם. "אבל אז בשלב מסוים," היא פצתה את פיה לבסוף, קולה יציב יותר מקודם, ניטרלי יותר. "ככל שהחזיונות המשיכו, הבנתי - הוא דיבר אל האביס כל הזמן הזה, והאביס השיב. ואני - הקשבתי לשיחות שלהם, ניסיתי לקלוט, אבל כל פעם מחדש לא הצלחתי. היו כמה מילים קצרות שכן הצלחתי לקלוט, דברים מעורפלים על שליטה. אבל... שום דבר לא עבר."

הכשף כיווץ את גבותיו. לא, ההנחה שעלתה לראשו הייתה חייבת להיות שום דבר חוץ מבליל לא הגיוני של שטויות, נכון? "כלומר, לופין שיתף פעולה עם האביס?"