יווווווווו~!
שימו לב שקראתם את שני הפרקים שפורסמו בשבוע שעברP:
אני חוזרת ומדגישה שמעתה והלאה פרקים יתפרסמו בשני (ולרוב גם בחמישי). השבוע אתם יכולים לחכות בבטחה לפרק השני שיעלה בחמישי בבוקר^^
הלאה לפרק!
~~~
בשבוע בו בילו בדרכים, שוב, לופין מצא את עצמו מתרגל לשגרת המסעות בין ההרים החוליים. הוא לא אהב ללכת, הוא גם לא נהג לעשות זאת רבות, אז במקום ללכת, פרש את כנפיו וחד במעגלים מעל לאורקל וללורד, מלווה אותם במסעם מלמעלה. האורקל נשאה לעברו עיניים מלאות קנאה והכשף נהג לקלל אותו ברגעים האלה.
אבל, למרות הטינה שבקעה מעיניו של הכשף, תחושה של תענוג טהור בקעה מקרביו ברגעים האלה, פשוט סיפוק שהתפשט בבטנו וחזהו וגרם לו להרגיש... טוב. כמעט זחוח, ברמה שכמעט וגרמה לו להעיף חיוך לעברו, אלמלא ידע טוב יותר.
בכל מקרה, עם הצדדים החיוביים של התופעה, מאחר שהבגדים שהעניקו להם בני הכפר לא כושפו על מנת שיתאימו לכנפיו, שתי החולצות שקיבל נקרעו לגזרים והוא מצא את עצמו לבוש בשאריות בד בזמן היום, ממש תחת השמש הקודחת. בלילות כמובן שעטה את המעיל שלו, שנהג לקשור מסביב למותניו ברוב שעות היום, בדומה ללורד.
כתוצאה מכך, בפעם הראשונה זה אלפי שנים, העור שלו לא נראה עוד בהיר. הוא קיבל טון שחום קלות שתפס צורה מוחלטת על פניו, אך חלקי על גבו וחזהו.
למזלם, את הכפר הראשון מצאו ארבעה ימים לאחר שיצאו לדרך, אך כעת, השבוע השני עמד להגיע לסופו והכפר השני עדין לא היה באופק, רק הרי חול שלא נראה שעמדו להיגמר.
לורד נראה מודאג, כנראה בעקבות הבשורה של האורקל על אורך חייו המתקרב לקיצו - מה שלופין עדין לא הצליח להבין; מה היה עניינו של לורד בדבר, ולמה שהוא ירגיש דבר מה על מותו המתקרב - וזה התבטא בשתלטנות מסוימת (כמו העמסת משמרות השמירה על לורד יותר מאשר לופין, פקודות מתמידות על לופין לרדת מהשמים מאחר שכך הוא מבזבז אנרגיות - מה שלופין הגיב לו ב"אני שרף, אנחנו עפים בטבעיות. אם כבר, הליכה תבזבז יותר את האנרגיה שלי." בתגובה, ללורד לא היה דבר לענות), ובמקביל... ליחס עדין. עבר זמן מה מאז שהוא חש דאגה כזאת... מה שגרר כמה תקריות בעייתיות. לורד הקפיד שלא להעיר את לופין עד השנייה בה הם באמת היו זקוקים לזוז, דאג שלופין שותה מספיק מים בתדירות מאוד... דחופה, ובאופן כללי חג במעגלים מסביב ללופין בצורה שגרמה לו להרגיש כמו הגוזל הקטן של תרנגולת מאוד מודאגת.
אבל, עם זאת... ניתן היה לציין שלורד לא היה כזה רחוק מהמציאות כשמצא את עצמו חושד שלופין חלש משנראה.
כי... הייתה סיבה מאוד הגונה שהוא עשה את זה.
לופין לא הלך יותר. לא כי זה הפריע לו... אלא כי הוא לא היה מסוגל. גם למרחקים ממש מעטים, הוא תמיד עף. באופן טבעי, הסיבה הייתה כי אמנם הרגליים שלו נותרו מהעבר האנושי שלו, אבל ברגעי חירום, הכוח האמיתי תועל לכנפיו.
YOU ARE READING
האביס (MaleXMale)
Fantasy•הושלם• בני האנוש הם יצורים עיוורים. מתחת לאפם ממש, ניצבים כל כך הרבה יצורים קסומים שזה פלא שהם בכלל לא מודעים להם. זאת מסקנה אחת מיני רבות אליה הגיע השרף לופין, שבילה כבר זמן מה בעולם האנושי. כששרף - משרת האל המכונף - יורד מעדן על מנת לשרת בעולם הא...