אני לא מרגישה טוב. בכלל לא טוב.
כואב לי הכל. וכשאני ככה, אני ישנה הרבה.
מצחיק לחשוב שמתוך 48 שעות, ישנתי 22 שעות.
כלומר, בזבזתי כמעט יום שלם על זה.
אבל מי אמר שזה רק בגלל זה?
ומה אם זו בסך הכל בריחה, כי אני מרגישה נורא.
אני לחוצה, לבד, ועוד הרבה.
שאין לי כוח להתמודד עם הכל.
למה אף אחד לא שם לב?
שפתאום "עייפה" זה משמעות קצת שונה, כמו עוד הרבה מילים שהשתנו ככה.
בכיתה תמיד המשפט המוכר שלי זה "אין לי כוח".
אבל אף פעם לא מבינים למה אני באמת מתכוונת.
אני מתכוונת במשמעות הרבה יותר שונה משחושבים.
אני מתכוונת שאני מיואשת, שאני לא רוצה להתמודד, שאני לא רוצה להיות כאן עוד- אבל אין לי שום כוח לעשות משהו בעניין הזה. וגם לא יהיה לי.
איך אפשר לשנות משהו של 6 שנים? זה קשה.
אפילו קשה מדיי, על גבול הבלתי אפשרי?
(10.2.18)
YOU ARE READING
ספר הפריקות
Sachbücherכל הפעמים האלה שאני ממש חייבת להגיד משהו, אבל אני לא מצליחה. ☆ 1st place in this category ☆ (23.3.18),(5.4.18),(19.4.18),(16.5.18) *מכיל אובדניות*
