ספר הפריקות

אוליי זה אני?

חשבתי על זה קצת לאחרונה, את יודעת...
עלייך ועליי, הקשר שלנו שהתרחק לאחרונה.
נזכרתי בכל הפעמים שאמרת שאת אוהבת אותי,
עד הפעם האחרונה בה התראנו וסוף סוף שיתפת אותי באמת במה שעובר עלייך, בזה שאת לא רוצה לחיות.
לא הייתי מופתעת אני חייבת להודות, כי הרבה זמן שאת ככה עצובה ובשקט… בקושי מדברת.
אני עניתי לך שאני מבינה את ההרגשה שלך, כי הרי גם אני לא רוצה לחיות… וכבר הרבה זמן כך.  עבר זמן רב מאז שיכולתי להגיד שכן, אני רוצה.
לפעמים גם אני לא מבינה למה אני זו דווקא שנשארה פה, כשאנשים אחרים נלקחים.
את אמרת שאני לא באמת מבינה אותך,  כי אני לא רוצה את החיים מסיבות אחרות ממך.  כאילו שאני עוד לא התחלתי אותם וכבר רוצה לפרוש, זו לא סיבה טובה בשבילך...ואילו זה באמת נכון? 
לפעמים נדמה לי שמבחינתך,  אני עדיין ילדה קטנה.
וממש ממש לא משנה לך כמה עברתי. 
ואכן, יכול להיות שעברתי מעט… הרי רק לא מזמן מלאו לי שמונה עשרה שנים, כאשר לך כבר יותר מעשרים.
ואם זה ההבדל בינינו? ולא יתכן שמה שעברתי בתוך עצמי,  גדול יותר מגילי?
לפעמים אני מרגישה שבמהלך השנים האלו, בתוך עצמי הלכתי רחוק.  הגעתי למקומות שחשבתי ש…לא אהיה. הגעתי להבנה כי אני לא רוצה לחיות.
והמשכתי, המשכתי לחיות.  למרות שאני לא רוצה. 
והנה אני, חיה שמונה עשרה שנה וכמה חודשים.  אבל אם נספור באמת את הימים שהייתי בחיים, נדמה לי שלא נגיע ליותר מעשר שנים. והרי זה מכובד ביותר,  מה שאומר כי חיי האמיתיים ארכו תשע שנים ויותר.  שאלו מחצית זמן החיים שבהם אני כאן, גם כאשר אני לא רוצה.
גם כאשר אני לא מבינה למה לוקחים אנשים אחרים,  אילו אני זו שלא רוצה באמת לחיות.
ואת?  למה את לא רוצה לחיות? הרי אמרת שאת אוהבת אותי , אין זה יכול להיות אחת הסיבות….?

אמרת פעמים רבות, כי אילו היה אפשר היית רוצה שנהיה יחד תמיד.  ואין זה אפשר. משום שלכל אחת מאיתנו יהיה בעתיד בית משלה,  בעיר אחרת או בארץ אחרת.
אמרת באותן פעמים,  שאם הייתי רוצה – היית מסכימה שבעתיד יהיה לנו בית יחד. שנוכל לא להפרד עוד.
ואני אף פעם לא הבנתי את משמעות המילים הללו, עד שחיברתי אותן למילותייך האחרות...
האם בגללי את לא רוצה לחיות?
משום שאיני נותנת לך את מה שרצית להיות?
ואוליי בעצם כל כאבך הוא באשמתי,  לכן את מתרחקת ממני?  והנה שוב אנחנו לא בקשר... מדברות פעם ביומיים או שבועיים,  לא יותר.

ואם כן,  מה עליי לעשות?
להיות מה שאני לא רוצה כדיי לתת לך לחיות?
ומה אם אני לא צודקת,  מה יכולות להיות לך סיבות שתבקשי גם את כמוני… להפסיק לחיות?

(8.7.18)