ספר הפריקות

עדיין מחכה שתביני ..

לא עוזר לי שמסתירים ממני דברים שאני יודעת על קיומם.
ה"חוסר מודעות" הזה זה פחד שכבר סיפרתי לך עליו, לפניי הסיירת הראשונה.. (מה שאמרתי)   לכן יצא ככה. זה אוליי הפחד הכי גדול שלי (ויש לי המון..)  כי ממנו רובם.
חשבתי שאת מכירה אותי, ותביני אותי ואת השגעונות המוזרים שלי.
כמו הפחד ממה אנשים חושבים עליי,  אומרים.. בלי שאני יודעת.  או בלי ידע של שליטה על מצב מסויים,  ומה אני צריכה לעשות…כדיי לברוח, כדיי להצליח,  כדיי לדעת..  מי מפחד בכלל מהדברים המגוכחים האלה חוץ ממני? אם רק היית יודעת מה עובר עליי במצבים האלה, אני מניחה שהיית מבינה שזה לא תמיד מה שנכון בשבילי.
ולא בגלל שאת טועה, אלא כי פשוט אף אחד לא יכול להבין.
איך מדבר כזה קטן,  שאכלתי למשל, ואחרים ראו. ואני לא יודעת מה עובר עליהם עכשיו, בראש עליי, יכול לשגע אותי. ולגרום לי להרגיש נורא. שניסית להסתיר ממני כל כך,  ופשוט לא הייתי מסוגלת לעשות שום דבר.
היו לי בחילות, הרגשתי שאני עומדת להקיא, הדופק שלי היה על 200 , לנשום הפך למשהו שמצריך מאמץ ומחשבה.  לא הייתי מסוגלת לעמוד.
שאני פשוט הולכת להשתגע.
אף אחד לא הבין מה עובר עליי, שפשוט התיישבתי רחוק מכולם.
אני יודעת שזה לא בכוונה, וזה לא אשמתך בכלל. זה פשוט רק דוגמא קטנה למה שבאמת עובר עליי. כשאת לא תמיד רואה, גם כשאנחנו ביחד זה קורה.
ולמשל כשאנחנו אוכלות וקשה לי לבלוע הכל, זה בכוונה ? או רק כי אני חנוקה עכשיו מרצון לבכות,  מבחילות ומאמץ לנשום? 
עכשיו בטח נראה לך שאני מכירה את עצמי ממש טוב, אבל זה לא נכון.
אני עדיין לומדת לאט לאט איך להסתיר את זה, או במקרים מסויימים להרגע ולמנוע את זה מלקרות. ובטיפול האחרון שהייתי ועזבתי,  למדתי שיטה טובה לזה.
אבל כמובן שקשה לי לשלוט בזה תמיד. כמו כמויות הפעמים שבסוף ראית אותי בוכה. (לא אשכח את זה שפעם אחת זה פשוט השתלט עליי כשירדנו מהאוטובוס ליד הגן משחקים הקבוע הזה.. ובכיתי ממש.) אבל עד עכשיו חפרתי דברים לא באמת חשובים. ולכן מכאן מה שחשוב מודגש.  כי גם ככה זה מאוד ארוך .
שבעצם יצא סוג של פריקה. מה שאני לא כותבת לך בדרך כלל, אלא משאירה אצלי.
*אל תקחי על עצמך דברים בגלל זה. כמו לנסות לעזור לי, או להשתנות ולספר לי דברים שאת לא רוצה רק כדיי שזה לא יקרה,  וגם כשזה קורה זה ממש ממש לא אשמתך. אלא בעיה שלי,  שאני מתמודדת איתה. את לא טעית בשום דבר, אלא אני טעיתי כשציפיתי שיבינו אותי בנוגע לזה. כי זה לא דבר הגיוני,  זה פשוט השגעון שלי.*

(5.4.18)