אז אני עשיתי את מה שרבים לפניי עשו,
אבל אני גם "זכיתי" לקבל מה שאחרים לא.
אז נשענתי קצת על משהו, שכן אחרים עשו את זה לפניי.
ואילו רק אני קיבלתי מתקפת טענות על מה שעשיתי,
משום שאני עלולה לשבור את זה.
ורגע, האחרים לפניי לא יכולים?
אני עד כדיי כך שמנה שדווקא אני כן, והם לא?
ומה אם אני יודעת שהם שוקלים יותר ממני?
אני עדיין לא שלמה עם המשקל שלי.
והמופע מחר. ומאוד קשה לי לעלות לבמה.
ואילו יום לפניי מנפצים לי את כל הבטחון?
שגם ככה היה קטן כמו גרגר חול?
למה דווקא אני?
למה דווקא אני צריכה לשמוע את זה?
"את תשברי את זה"
"את כבדה מדיי"
"את תהרסי את זה"
"זה לא יכול לעמוד במשקל שלך"
ואני נפגעתי. אבל לא אגיד להם.
כי זה כואב מדיי, ואני לא מסוגלת לעשות את זה.(19.2.18)
YOU ARE READING
ספר הפריקות
Non-Fictionכל הפעמים האלה שאני ממש חייבת להגיד משהו, אבל אני לא מצליחה. ☆ 1st place in this category ☆ (23.3.18),(5.4.18),(19.4.18),(16.5.18) *מכיל אובדניות*