לימור: הייתה לי חברה. היא התאבדה. באשמתי.
קלי: מה? למה?
לימור: אמרנו שאלה אחרונה.
קלי: נו לם….
לימור: לילה טוב קל.
קלי: אבל לם…
לימור: לילה טוב.
קלי: חכי
לימור: לילה טוב.
-מספר לא שמור נראה לארונה ב00:46-
קלי: אני מבינה אם את לא רוצה לספר. אבל בבקשה אל תחשבי שזה באשמתך. אני בטוחה שלא.
קלי: לם?
קלי: נו לם תתחברי.
קלי: למייייייי
קלי: לימורר.
קלי: נווווווו
קלי: רק תעני שאת פה. אני לא ישאל אותך על זה.
קלי: אני הולכת לישון….
קלי: אני אוהבת אותך.
*מחק שיחה עם מספר לא שמור*
נמחק✓
-קאל פרח לילה ישן שלי נראתה לאחרונה ב00:49-
לימור: גם אני. לילה טוב.
-מספר לא שמור נראה לאחרונה ב00:50-
לימור הלכה במסדרון ושיפשפה את עיניה בעייפות. היא פתחה את הלוקר שלה באטיות והוציאה ממנו את הספרים. פתאום יד גברית טרקה את הלוקר שלה. היא הרימה את עינייה וראתה את יואל עומד שעון על ידו שסגרה את הלוקר שלה.
"מה אתה עושה כאילו אתה באיזה סרט? יא מטומטם כמעט פגעת לי בראש!" כעסה עליו בעודה מתעסקת בטלפון שלה ומתחילה הקלטה. אנשים לא נהגו לדבר איתה ואם כן זה לבטח משהו ששווה לנצור.
"אני צריך לדבר איתך." אמר.
"אף אחד לא מדבר איתי."
"חוץ מקלי לווין'?"
"מה?"
"אני יודע שקורה משהו. אני רק צריך לדעת מה. לא היית רוצה שאדם החבר של קלי ידע שמשהו קורה עם החברה שלו ואיתך."
לימור גיחכה "הם כבר לא חברים."
"זה בנייהם. איך ידעת?" יואל שאל במבט מוכיח.
פאק. חשבה לימור. "סתם שמעתי." היא מלמלה.
"טוב דיי לשקר. בואי עכשיו."
לימור נאנחה והלכה אחריו לכיתה הפנויה הריקה. "אתה לא מפחד שיראו אותך מדבר עם לימור מרדכי?" הקניטה אותו.
"כל מי שאכפת לי שידע יודע שאת לא הקטע שלי." אמר.
"כי אתה בקטע של גברים." לימור לא שאלה אלא יותר אמרה כעובדה.
YOU ARE READING
שיר ללא מוצא// LGBT+
Romanceללימור וקלי יש מטרה אחת ברורה- לחיות מחוץ לארון בלי פחד. אבל בינתיים הפחד שלהן גורם להן להידחק עמוק פנימה. וללימור ארון כפול, עד שתחליט לשבור אותו ולצאת לחפש את מקומה בין נערי הרחוב. ההומופוביה בחלקה הצפוני של העיר דישט היא חלק שגרתי, למרות שלא מעט...
