מוזמנים להציץ בספר החדש שלי, הוא אומנם ממזמן והכתיבה בו פחות טובה מעכשיו אבל אני חושבת שהוא בסדר יחסית.
תהנו מהפרק אגב.
~~~~
דאיה פתחה את עיניה לאט לאט. היא ראתה הכל במטושטש ואור לבן צרב את עינייה, היא סגרה אותן. ריח חזק של אלכוהול דגדג באפה והיא מיהרה להתעטש. קול תזוזה נשמע בחדר ואז דאיה זיהתה צלילים מוכרים, הקול של אדם.
"היא עשתה אפצ'י, בחיי שזה היה חמוד. רגע היא התעוררה?"
היא הרגישה את אדם מתקרב אליה וניסתה לפתוח את העיניים שנית. היא הניחה את ידה על מצחה כדי לא להסתנוור ואדם הבין מה מפריע לה.
"היי אחות. מותר לכבות פה את האור לכמה דקות? רק לכמה דקות אני מבטיח. תודה תודה."
ולאחר דקה האור בחדר כבה ודאיה יכלה לפתוח את עיניה. היא ראתה את אדם יושב על הכיסא לידה ומביט בה.
"ניסית להתאבד?" הוא שאל ישירות.
היא מצמצה, "לא." אמרה בקול יציב שהפתיע את אדם.
"אוקי. מה את זוכרת?"
דאיה השפילה את עיניה אל ידייה הממוללות את קצוות שמיכת בית החולים כאילו ניסתה להפוך אותה לחול שיזול מבין אצבעותיה.
"הייתי למעלה, ישבתי שם הרבה זמן ואז רציתי לרדת בחזרה ונפלתי על הגג. לא איבדתי הכרה ישר אבל הטלפון שלי נדפק."
היא ניסתה להתיישב אבל הבינה שזה לא יעבוד. עצמותיה כאבו מהפתאומיות שבניסיון.
"אחח." אמרה וחזרה לתנוחת שכיבה.
"נפלת מגובה של מטר, על הפרצוף. יש לך שבר באף וכמה סדקים ומכות." אדם אמר.
"אהה." דאיה אמרה.
"כשנפלת כבר הייתי בדרך אלייך כי חיפשתי אותך בריליקיות ולא היית שם ואז איתרתי את המיקום שלך. את עוד היית עם עיניים פקוחות אבל נשמת בכבדות. וכשהגענו לפה נרדמת. לקחו אותך במסוק אגב, אמרו שזה יותר קצר, כי הבניין ההוא גבוה."
"אהה." דאיה אמרה שוב.
"הפנים שלך… את בכית, אבל היו לך גם דמעות חדשות וגם ישנות. בכית פעמיים, כנראה מהנפילה בפעם השניה, אבל למה בכית לפני?" אדם שאל.
דאיה נאנחה.
"אני… בכיתי, בכיתי כי הייתי צריכה לבכות. לפרוק קצת, אתה מבין?"
אדם נאנח, "אני מבין דאיה. אני פשוט נורא נבהלתי."
"למה? מה כבר היה קורה?"
"באופן כללי, לא הרבה, עוד חלק מהסטטיקסיטקה." אדם אמר כשגבותיו מכווצות.
דאיה בהתתה בו פשוט עד שהרים אליה את עיניו והמשיך לדבר, "פשוט זה היה שובר אותי. ואת לידי ומירה."
YOU ARE READING
שיר ללא מוצא// LGBT+
Romanceללימור וקלי יש מטרה אחת ברורה- לחיות מחוץ לארון בלי פחד. אבל בינתיים הפחד שלהן גורם להן להידחק עמוק פנימה. וללימור ארון כפול, עד שתחליט לשבור אותו ולצאת לחפש את מקומה בין נערי הרחוב. ההומופוביה בחלקה הצפוני של העיר דישט היא חלק שגרתי, למרות שלא מעט...
