תודה על הכוכבים וסליחה אם אני לא אענה על תגובות כמו: 'תמשיכי' ו'יפה'. כי אין לי מה להגיד לכם חוץ מ ת-ו-ד-ה ענקית!
ימי העלאות: ראשון בוקר. שלישי ערב.
קלי רצה בכל הבית מחפשת אחר נעלייה.
במדרגות כמעט מעדה על דובון פרווה וברגע זה היא בדיוק הבחינה באחת מהנעליים שלה שלוש מדרגות לפניי הסוף. היא טיפסה אותן במהירות, חטפה את נעל הספורט הכחולה-לבנה ומיהרה לנעול אותה. היא נטלה את התיק מפינת הסלון והתכוונה לצאת מהבית בדיוק כשאימה רצה לעברה "האוכל האני!" אמרה ותקעה בידיה של קלי את קופסת האוכל שלה.
קלי מלמלה תודה ובזמן שיצאה מפתח הבית חשבה לעצמה שהיא עוד עלולה לשכוח יום אחד להסתרק. היא שלחה את ידה לכיס הג'ינס הכחולים שלבשה באותו יום והוציאה את הטלפון שלה. זה לא מפתיע שאותו אף פעם לא תשכח.
בפרץ שמחה היא נזכרה שהיום הוא יום שלישי. מסיימים מוקדם והיא תוכל להיפגש עם לימור אחריי הלימודים. הפגישה שלהן בשבוע שעבר לא נגמרה בכיף. והריי מה הסך הכל קלי רצתה? לשכב עם לימור. קלי נאנחה. זה מוגזם שאני רוצה לשכב עם החברה שלי? שאלה את עצמה.
מצד אחד קלי העריכה את זה שלימור רוצה לעשות כל דבר בזמנו ולא לרוץ ישר עד הסוף ומצד שני היא קצת כעסה עלייה. הזוגיות שלהן הייתה עדיין איתנה לאור העובדה שהן נפגשות פעם בשבוע לפחות מרבע שעה ורואות אחת את השניה רק לפעמים ברחוב.
היא סימסה ללימור במהירות: לם. היום נפגשים? אני כל כך מתגעגעת אלייך :(
ולאחר שההודעה נשלחה קלי מחקה אותה מהטלפון שלה וציפתה לתשובה. בשעתיים הראשונות היא הביטה בטלפון שלה בחוסר סבלנות וחיכתה שיצפצף ולא קרה כלום. אבל אז דווקא בשיעור השלישי, שיעור היסטוריה בו היא הייתה עם ה"חבר" שלה אדם באותה כיתה והוא ישב לידה החליט הטלפון שלה לצפצף.
אדם שלח את ידו לטלפון שלה והיא מיהרה לחטוף אותו מידו. "מי כבר שולח שם לך?" שאל.
קלי השתדלה שלא לגמגם "הו, זו בטח מיי מאם." אמרה במהירות ודחפה את הטלפון לכיסה האחורי. היא זייפה פיהוק ואמרה לאדם שהיא הולכת לשירותים ולאחר שהמורה הסכימה וקלי יצאה מהכיתה בהליכה הכי רגועה שיכלה היא רצה לשירותים ופתחה את הטלפון.
שתיי הודעות ממספר לא שמור;
כן קל. בטח כרגיל.
מתנצלת אם אתעכב טיפה.
קלי שלחה לה לב אדום ומחקה את השיחה.
היא שנאה את זה שהיא לא יכולה לשמור את לימור באנשיי הקשר שלה. לפעמים תהתה באיזה שם הייתה קוראת לה. אהובתי? לם? *לב* *לב* *לב* ?
קלי לא רצתה לקרוא ללימור 'אהובתי'. כי מה שהיה בנייהן היה הרבה מעבר לסתם אהבת נעורים. קלי צחקקה באירוניה כשנזכרה שהמשפט העיקרי בשיר אותו היא תשיר בפאב היום הוא: כמה עוד אפשר לקרוא למה שיש בנינו אהבה?
YOU ARE READING
שיר ללא מוצא// LGBT+
Romansaללימור וקלי יש מטרה אחת ברורה- לחיות מחוץ לארון בלי פחד. אבל בינתיים הפחד שלהן גורם להן להידחק עמוק פנימה. וללימור ארון כפול, עד שתחליט לשבור אותו ולצאת לחפש את מקומה בין נערי הרחוב. ההומופוביה בחלקה הצפוני של העיר דישט היא חלק שגרתי, למרות שלא מעט...
