ביום שלישי, בזמן שקלי שרה בפאב כהרגלה וכולם בערך היו עסוקים, יואל התהלך בחדרו בעצבנות. הוא שמע שוב ושוב את החקירה של עומר ומשהו לא הסתדר לו, הוא לא ידע מה. הוא החליט להתעסק במשהו מסיח דעת בינתיים. הוא צפה בסדרה בספרדית, שפה שלא ידע כלל. וקולות הרקע העסיקו אותו.
לפתע, תוך בהיה ממושכת בתקרה ניפוח הלחיים בעצבנות ובעיטות קטנות עלה במוחו הפתרון, הוא הבין בדיוק מה מוזר בחקירתו של עומר- מידע מיותר.
עומר ידע דבר שמלבד האנשים שהגיעו לזירת האירוע או לחוקרי המשטרה אף אחד לא ידע, עומר אמר שהכתובת על האנדרטה הייתה: תועבה. והכתובת נמחקה עוד באותו הלילה, כשהייתה טרייה. הייתה רק דרך אחת שבה יכל לדעת זאת- או שהיה בזירת האירוע באותה שעה ואז האליבי שלו פסול או שהוא היה חלק מהונדליזם.
יואל מיהר לבקש מאדם את ההקלטות של החקירות שבוצעו באותו יום- חקירת הח'ברה הדתיים. לפי החקירות הם נוקו מחשד. הם -ואולי אף יותר מכולם- כיבדו את זכרה של אדל.
"תראה. זה שכתוב בתורה שלנו משכב זכר אסור לא גורם לנו לאסור את זה על מי שאינו שומר, זו הדת ואלו החוקים בה ואין מה לעשות בנידון. מי שרוצה לעבור על החוקים האלו מוזמן, אנחנו לא אלוקים לשפוט אותו. אם אנחנו מקיימים משהו לא מחייב אף אחד מלבדנו. כאבנו את מותה של אדל כמו כולם אני מקווה, אסור שמה שקרה לה יקרה שוב. אנחנו מצטערים באמת אם כשחיה הבענו אי-הזדהות או תמיכה במה שעשתה אבל מעולם לא פגענו בה. לכתוב את המילה 'תועבה' על מצבה של מישהי שהייתה פעם אחת מאיתנו זה לגמריי נורא. ומי שפגע בזכרה ראוי לעונש. אם יש דרך לעזור בחקירה אנחנו נשמח." אמר ה"דובר הראשי." של חבורת הדתיים.
יואל שקל במשך דקות אם להאמין לדבריהם. למען האמת היה לו סכסוך קטן עם הדובר הראשי שלהם. הוא החליט למחוק את כולם מלבדו מרשימת החשודים. אין לדעת. וחוץ מזה גם הדתיים ידעו איכשהו שהמילה שנכתבה היא 'תועבה', כנראה שהם לא שמרו זאת בסוד בכלל ולכן הרבה אנשים ידעו על זה. יואל רטן על כך שהמשטרה מטומטמת. העובדה בלבלה לו לגמרי את החקירה.
הוא עדיין חשד ממש בעומר. הכדורסלן החתיך הסתיר משהו שקשור לאדל, והוא היה בטוח בזה.
הדר התחילה ללכת -הפעם כשהיא נעולה בנעליים שטוחות- על הדרך הראשית של מזרח דישט, לכיוון ביתה של ריטה. היא ראתה אותה בדיוק באותו מצב, על המדרגות. תיק הצד שלה היה זרוק בצד ולידה עמד בקבוק ירוק של בירה, היא עישנה ועינייה כבר היו אדומות.
הדר בחנה אותה בדקדקנות, שיערה הצבוע היה פרוע בדיוק כמו בפעם הראשונה שהדר ראתה אותה בפאב וגבותייה הכהות כמעט קפצו ממצחה בהפתעה כשראתה את הדר. היא השפילה את מבטה וטפחה על הסיגריה כדיי לנערה מאפר, היא הייתה נראת כמו נערה בת עשרים יותר מאשר ילדה בת ארבע עשרה.
YOU ARE READING
שיר ללא מוצא// LGBT+
Romanceללימור וקלי יש מטרה אחת ברורה- לחיות מחוץ לארון בלי פחד. אבל בינתיים הפחד שלהן גורם להן להידחק עמוק פנימה. וללימור ארון כפול, עד שתחליט לשבור אותו ולצאת לחפש את מקומה בין נערי הרחוב. ההומופוביה בחלקה הצפוני של העיר דישט היא חלק שגרתי, למרות שלא מעט...
