LIV

290 31 31
                                    

"בלי מגע." הזכיר הסוהר.

קווין הנהן ונכנס אל חדר הביקורים. הוריו עמדו מצידה השני של הזכוכית. קור המזגנים הקפיא אותו עד מוות, הוא כשל אל הזכוכית.

"אבא."

"מה שלומך קווין?" שאל תדיאור.

"איך פה?" שאל ג'וזף.

"בסדר. מרצה את העונש כמו שצריך." קווין אמר.

"אתה נראה בכושר." צחקק תדיאור ורצה לטפוח על שכמו של בנו, הוא כמובן לא יכל.

"בנאדם." הוא מלמל באכזבה, "אי אפשר להיפגש בלי הזכוכית הזו?"

קווין רצה לענות לאביו אך ג'וזף מיהר לענות במקומו לבן זוגו.

"זה מקצר לו את המעצר." אמר, "כשזה מגיע להומופוביה החוקים ממש נוקשים."

"כמה זמן עוד אני אשאר פה?" קווין שאל.

אביו משך בכתפיו, "חודש. ותוך חודש תהיה חדש מאז תתחיל תוכנית הריאלטי."

"אני צריך ללכת לשם?" קווין תהה.

"רק אם תרצה." אמר ג'וזף, "אתה רצית לספר שם-"

"כן אני זוכר." אמר קווין.

ג'וזף הפנה את מבטו את מקומו הריק של תדיאור שדקה קודם עוד עמד בו. הוא חיפש את תדיאור בעיניו עד שמצא אותו משוחח עם הסוהר. הוא הצביע על דלת בקצה קיר הזכוכית ועשה בידיו תנועת תחינה. ג'וזף מיהר ללכת לכיוונה וקווין בהה בהם מעבר לזכוכית.

"אני רק רוצה לחבק את הבן שלי." אמר תדיאור.

"מצטער." ענה הסוהר.

ג'וזף נעמד ליד תדיאור, "ארז, כמה נחמד לפגוש אותך פה." אמר לסוהר.

הסוהר זיהה אותו, "אהה! ג'וזף! הייתי שומר הראש שלך. מה שלומך? מה אתה עושה פה?"

"מבקר את הבן." הוא אמר והחווה בראשו לכיוון קווין.

הסוהר הביט לצדדים ואז פנה לדלת, "בטח תרצה לחבק אותו."

"היי. אני ביקשתי קודם." מחה תדיאור.

"אין צורך." אמר ג'וזף, "אנחנו מסתדרים עם הזכוכית, עוד חודש זה יהיה בלי."

"ג'ו, אני רוצה לחבק את קוו." ילל תדיאור.

"לא." ג'וזף פסק, "ככה זה עובד."

הסוהר הביט בדלת הפתוחה, "אתה בטוח שאתה לא רוצה?" שאל את ג'וזף.

תדיאור מיהר לדלת הפתוחה ובתנועה מהירה חמק לצד העצורים.

"תראה, אני מצטער הוא פשוט נורא מתגעגע." ג'וזף אמר.

"לא נורא, אני שותק." הסוהר חייך.

~~~~

דאיה ישבה על גג בניין, לא בניין מיוחד, רק הבניין הכי גבוה בדישט. בניין המשרדים הזה היה נקודת תצפית מעולה בשבילה. היא ישבה בפינת הגג כשרגלייה משתלשלות מעבר למעקה הגבוה.

שיר ללא מוצא// LGBT+Where stories live. Discover now