שיר ללא מוצא// LGBT+

XVIII

"היי את." קווין קרא לעבר לימור כשהייתה במחצית הדרך למרכז דישט.

"מה אתה רוצה?" לימור שאלה בקוצר רוח.

"לא אכפת לך שאני וקלי ביחד נכון?"

"אתם ביחד?"

קווין משך בכתפיו "כן."

"הו." לימור השתדלה שלא לבכות פתאום או משהו בסגנון.

"היי. אל תהיי טראנסופובית."

"אני לסבית פלואידית יא חתיכת דביל נראה לך באמת שאני טראנסופובית מסריחה?" לימור צעקה.

"היי אל תתעצבני עליי לא אשמתי שקלי... נו טוב מחבבת אותי?"

לימור רטנה "מאיפה צצת?"

"עברתי לפה עם האבות שלי כי אבא שלי הממונה החדש על צפון דישט." קווין אמר בשחצנות.

"יופי תדחף את הקשרים שלך ל-"

"את לימור מרדכי?" קווין שאל לפתע.

"רק לימור. מה הקשר?"

"את היית חברה של אדל?" קווין אמר.

לימור רצתה להחטיף לו. לא כי שנאה שהזכירו את האקסית שלה שהתאבדה בגלל הומופוביה אלא פשוט כי עצבנה אותו החטטנות שלו. הבעיה הייתה שלימור לא ידעה להחטיף לאנשים. כן. לימור לא הייתה כזאת קשוחה כמו שהראתה כלפיי חוץ. אבל המסכה שלה הייתה מושלמת. קלי הייתה היחידה בשנים האחרונות שגרמה לה להתנהג בחמידות הטבעית שלה.

בגלל שלא ענתה קווין החליט שהוא יכול להמשיך לדבר "אז אבא שלי אישר בניית אנדרטת זיכרון לזכרה. הבניה תסתיים עוד יומיים אז אם תרצי לראות אותה-"

"אני לא צריכה את ההתחנפות הזאת. תמסור תודה לאבא שלך, אחד מהם. ותתרחק ממני בבקשה. קלי יכולה לעשות מה שהיא רוצה." לימור אמרה והלכה בראש זקוף כדיי להראות דרמטית. היא חזרה אל הריליקיה במהירות.

קלי ישבה על מיטתה בחדר ודיברה עם הדר בטלפון. היא סיפרה להדר שהיא ואדם נפרדו ושהיא עם קווין. הדר זייפה הצטערות בשבילה ואמרה לה שהיא חושבת שכל העולם בי סקסואלים.

"באמת?" קלי זייפה הפתעה.

"כן."

"רגע אז גם את?"

הדר גיחכה "כן."

"אבל את עם יואל עכשיו?" קלי הזכירה לה.

"מישהי התחילה איתי." הדר אמרה.

קלי כמעט ושמחה בשבילה "מי?"

"הזאת מי"ב, שברחה מהבית? שהתחילה לעבוד בפאב." הדר אמרה.

"נו...?" קלי שאלה.

"יכול להיות שיהיה לנו קטע." הדר אמרה. "היא נראת לי ממש חמודה. ואת יודעת שההומופוביה ממש נעלמת במיוחד כשיש ממונה חדש בצפון דישט. ידעת שהוא נשוי לגבר ו-"