אני מתלבטת אם להתחיל להעלות סיפור בן כ10 פרקים שכתבתי מזמן. הכתיבה שם לא מושלמת למרות שעברתי עליו. להעלות? ואם כן מחר או כששיר ללא מוצא יסתיים?
~~~
"את חתיכה, הצילו." קלי צרחה.
לימור בחנה את דמותה במראה וסידרה את המכנסיים.
אמא של קלי מיהרה להגיע לחדר כדיי להבין מה פשר הצרחות.
"מה קרה קלי?" היא שאלה בבהלה.
קלי משכה בכתפיה, "תראי איזו חתיכה לימור במדים."
"כשאבא שלך לבש מדים הוא גם היה מאוד יפה." אמרה אימה.
"כן, אבל לבנות מדים יותר יפה." קלי אמרה.
אימה משכה בכתפייה, "כל אחד והטעם שלו." אמרה ויצאה מהחדר.
"זה קצת צמוד ומבליט את החזה." לימור מלמלה לעצמה.
"לא נורא, זה מהמם עלייך. את הכי סקסי בכל הבסיס." אמרה וחיבקה את לימור.
"תודה קל."
קלי המשיכה לפזז סביב לימור ולהתרגש מכך שלימור התגייסה ואמא של קלי בסלון ישבה וגלגלה את עיניה לשמע קריאות השמחה בזמן שבעלה צוחק לה.
"אני אאחר." לימור אמרה אחרי חצי שעה.
"אני מלווה אותך לתחנה." קלי הכריזה ומיהרה ללבוש את נעלייה.
"ככה את יוצאת?" לימור שאלה.
קלי הביטה בגדיה, לרגלייה היה גרביון שחור דקיק ולגופה שמלה שנראתה כמו חולצת כפתורים ענקית.
"מה הבעיה?" היא שאלה את לימור.
"קצר קצת לא?"
"ממתי אכפת לך אם זה קצר לי או לא?"
"פשוט ינעצו בך מבטים, אני לפעמים מבינה את הדתיים." לימור אמרה.
קלי הזעיפה את מבטה, "נו באמת, אז ינעצו. את הסתובבת ברחובות חודשים עם גוזיית ספורט."
"טוב צודקת." לימור אמרה והרימה את התיק מהרצפה.
"אני רוצה להחזיק לך את התיק." קלי אמרה ולקחה מידה את התיק.
~~~~~
"זוג זוג?"
"יאפ."
מירה צחקקה לעצמה, "דאיה, באמת? וזה יחזיק מעמד?"
"בטח, מה כבר יכול לקרות?"
"שתיפרדו?"
דאיה חבטה באחותה הגדולה, "למה שדבר כזה יקרה?"
"אולי כי אתם עולמות שונים? את יודעת-"
דאיה פלטה נשיפה עצבנית, "עולמות שונים זה הדבר האחרון שאפשר להגיד עלי ועל אדם!"
"חבל שהוא לא פה כדי לראות אותך מתרגזת כמו איזה בחור חרמן." מלמלה מירה.
"למה? כי אם החברה שלו תהיה קצת גברית אז הוא כבר לא יאהב אותה?" דאיה שאלה.
YOU ARE READING
שיר ללא מוצא// LGBT+
Romanceללימור וקלי יש מטרה אחת ברורה- לחיות מחוץ לארון בלי פחד. אבל בינתיים הפחד שלהן גורם להן להידחק עמוק פנימה. וללימור ארון כפול, עד שתחליט לשבור אותו ולצאת לחפש את מקומה בין נערי הרחוב. ההומופוביה בחלקה הצפוני של העיר דישט היא חלק שגרתי, למרות שלא מעט...
