מבטיחה לפצות אתכם בקרוב על זה שבשבוע שעבר עלה רק פרק אחד.
בגלל שכמה שאלו: הסיפור לא נגמר.
כרגע עברנו לפחות 3/5 אבל זה עדיין לא 100%. כי אני עוד כותבת אותו.
~האנה סוף~
תהנו.
~~~~~
צוות טלוויזיה עטף את קלי ברגע שהיא יצאה מחוג המוזיקה, בהתחלה קלי לא הבינה שכל המהומה בגללה אז היא יצאה כהרגלה ולתומה, היא התקדמה לעבר מכונת החטיפים. ואז התחילו השאלות.
"האם זו הייתה יציאה מהארון?"
"גזרת את השיער מאותה הסיבה?"
"השירה שלך הייתה ממש אמינה."
"היית מצטרפת לתוכנית המוזיקה המחוזית?"
קלי בהתה בהם לכמה שניות ואז שאלה את עצמה אם היא באמת כל כך מעניינת כדיי שיהיו להם עוד שאלות ומשכה בכתפייה, היא החליטה שכנראה אלו בסך הכל כמה שאלות פעוטות אז היא הישירה מבט למצלמות.
"גזרתי את השיער כי העדפתי אותו ככה, השירה שלי אמינה כי אני שרה משהו שאני מאמינה בו ומתחבר לי. אם היו מקבלים אותי לתוכנית המוזיקה המחוזית זה יכול להיות אדיר, אבל לא שמעתי על זה אז כנראה אני לא מספיק מעניינת אותם. ויציאה מהארון? אפשר לומר. תודה ביי."
היא סיימה את המשפט ופנתה ללכת לכיוון תחנת האוטובוס אבל מראיינת אחת עצרה אותה.
"איך את מתמודדת עם ההומופוביה יוצאת הדופן בצפון דישט? יש לך בת זוג?"
קלי לא ידעה בדיוק איך לענות אבל השתדלה לתת את התשובה הכי כנה שלה, "בזכות הממונה החדש על צפון דישט הכל עומד להשתנות אני מקווה. יש לי בת זוג אני מעדיפה לא לדבר על זה."
מראיין אחד שלבש קשת לשיער עם פרחים ורודים קפץ על ההזדמנות להמשיך לשאול, "בתור מה את מגדירה את עצמך? לסבית?"
קלי נענעה בראשה, "פאנסקסואלית."
"את יכולה להסביר לצופים שלא מבינים מה זה אומר?" צצה משום מקום מראיינת שמנמנה עם שרשרת ענק.
"אני נמשכת גם לבנים וגם לבנות וגם למה שבנייהם." קלי אמרה.
"שוב, האם היית הולכת לריאליטי של המוזיקה?"
"כמה זמן את בארון ואת יודעת על כך?"
"כמה זמן יש לך בת זוג ואיך ההורים שלך הגיבו?"
"את תופיעי במצעד הגאווה?"
קלי טבעה בים של ששאלות כשלפתע ראתה את מקס הממהר לצאת מהמתנ"ס ומתחיל לפזר את התגובבות העיתונאים ומשך אותה פנימה.
"טנק יו,ממש הצלת אותי." קלי הודתה לו.
"תשתדלי להימנע מדיבור איתם כי זה מה שבונה את השם שלך כרגע."
"השם שלי?" קלי שאלה בבלבול.
"כן," הסביר לה מקס, "יכול להיות שבקרוב את טיפל'ה תתפרסמי."
YOU ARE READING
שיר ללא מוצא// LGBT+
Romanceללימור וקלי יש מטרה אחת ברורה- לחיות מחוץ לארון בלי פחד. אבל בינתיים הפחד שלהן גורם להן להידחק עמוק פנימה. וללימור ארון כפול, עד שתחליט לשבור אותו ולצאת לחפש את מקומה בין נערי הרחוב. ההומופוביה בחלקה הצפוני של העיר דישט היא חלק שגרתי, למרות שלא מעט...
