אני ממש אוהבת את השיר הזה.
זה אחד הלסביים השירים היחידים נראלי בתעשיה הישראלית. אם אתם מכירים עוד שירים בסגנון בעברית תכתבו לי.
~~~
"הייתי מציין את העובדה שזו אחת הפעמים היחידות שאתן נפגשות בלי להזדיין אבל אני מבין שהמצב פה קצת מתוח." אמר אדם התיישב בין לימור וקלי שישבו על מעקה הגג, הן פינו לו מקום להתיישב, לא הפריע להן שהוא נדחף. הן ממילא לא היו באמצע להתחבק או משהו.
"לא היינו מזדיינות גם לפניי, זה רק בתקופה האחרונה." ציינה קלי.
"מאז שלימור ברחה מהבית. אבל אל תדאגו, זה שאני לא מבין את הצורך של אנשים כל הזמן ל- לא משנה לא אומר שאני פוסל את זה." אדם פיהק, יום קודם לכן הוא התכתב עם דאיה עד שעות מאוחרות.
כשראה שאף אחת מהן לא מתכוונת לדבר בדקה הקרובה המשיך בדבריו, "לדעתי, זה מה שמחזיק אתכן, זה מחזק את הקשר שלכן."
לימור עשתה תנועת שלילה בראשה, "לא, לא מחזק. זה פשוט בונה אותנו."
"כן." קלי הוסיפה.
"נו, אז מה התקע? מה קרה?" אדם שאל, הוא לקח את עצמו את האחריות לתיקון היחסים של הזוג.
לימור משכה בכתפייה, "רבנו."
אדם מיד הפנה את מבטו אל קלי, "על מה רבתן?"
קלי נאנחה ואז בהתה באוויר כמנסה להיזכר, "לא זוכרת, זה היה כמה דברים קטנים לא קשורים מעורבבים. לימור, על מה רבנו?"
לימור שוב משכה בכתפייה, היא כבר הייתה רגילה לתנועה זו אוליי משום שגבה כאב והיה מעט תפוס. אימוני פארקור עייפו אותה, לפני הריליקיה היא הייתה הילדה האחרונה שאפשר להגדיר שהיא בכושר.
"אני לא זוכרת על מה רבנו, אני רק זוכרת שהרגשתי שאת לא מבינה אותי, ושקראת לי לימור."
אדם התגבר על הרצון לפלוט גיחוך, "רבתן על משהו שקשור לפלואידיות בטח. ושמות חיבה."
"אני משתדלת לפנות אליה כמו שצריך, השפה הזאת יפה אבל מחורבנת. אם היינו מדברות באנגלית זה-" החלה קלי לומר.
"או שפשוט תצטרכי להתרגל, את צודקת שאני לא יכולה לדרוש ממך ישר להתרגל לזה מיוחד כשהכל כל כך מבולבל וההרגשה המגדרית שלי -ככה אומרים את זה?- משתנה מלא. אני לא מאשימה אותך, אל תאשימי אותי." לימור אספה את שיערה, היה חם בחוץ אף שכבר החל להחשיך.
"אוקיי." קלי מלמלה.
"אל תדאגו, הריבים האלו הם לא סוף העולם. הכרתי זוג שאחד מהם היה פלואיד אבל בן הזוג שלו המשיך לקרוא לו בלשון זכר לא משנה מה הוא הרגיש." אדם אמר.
"הם נפרדו בסוף?" שאלה לימור.
"אממ כן. אבל אל תדאגו-"
"לימור. אל תחשבי על זה אפילו, אני אעשה הכל בשביל לקרוא לך באיך את מרגישה." קלי התפרצה.
YOU ARE READING
שיר ללא מוצא// LGBT+
Romanceללימור וקלי יש מטרה אחת ברורה- לחיות מחוץ לארון בלי פחד. אבל בינתיים הפחד שלהן גורם להן להידחק עמוק פנימה. וללימור ארון כפול, עד שתחליט לשבור אותו ולצאת לחפש את מקומה בין נערי הרחוב. ההומופוביה בחלקה הצפוני של העיר דישט היא חלק שגרתי, למרות שלא מעט...
