שיר ללא מוצא// LGBT+

XLIV

מוזמנים לבקר בעמוד האינסטגרם שלי just_emareshef בו יעלו בין היתר דברים שקשורים לשיר ללא מוצא.
בהצלחה בלימודים. מעכשיו יעלה רק פרק אחד בשבוע, כי בית ספר והכל. הפרק יעלה או ביום ראשון או בשלישי לפי מה שיתאפשר לי.
~~~~

"קיוותי שתבואי לחדר שלי אחריי הארוחה, דרך החלון." קלי אמרה, היא ולימור ישבו בבית קפה. ממש כמו אנשים נורמליים, בלי פחד.

לימור סיימה ללעוס את הביס שלה, "מצטערת. לא היה לי כח."

"טוב, זה לא שינה משהו כי יואל התקשר אליי אחר כך וחפר לי שעה על החקירה, הוא אמר שהוא לא צריך את "עזרתי" בגלל שיש לו מגויסים חדשים." קלי פיהקה, היו בדברייה עליצות מסויימת. היא שמחה שיואל "העיף" אותה מהחקירה, היא ממילא לא הועילה הרבה.

"אה." לימור אמרה ולגמה מהקולה שלה, "מיהם המגויסים החדשים?"

"סתם, כמה ילדים." קלי ניסתה לומר בסתמיות.

לימור ממש לא קנתה את זה. "נו מי? מה אני כבר אעשה לך? אטרוף אותך?"

"הלוואי," על פנייה של קלי עלה חיוך שובב, "סתם ילדים מהשכבה שלך, עומר והראל, מכירה?"

לימור גלגלה את עינייה, קלי ידעה שזו תהיה התגובה שלה. "את ההומופובים הוא לקח כדיי לחקור מה קרה למצבה של אדל?" לימור שאלה בטון מאשים.

"יאפ." קלי אמרה, "הם אולי הומופובים אבל בפנים הם אנשים טובים."

לימור הנהנה, "כמו אמא שלך."

"משהו כזה."

"עומר היה האקס של אדל." לימור החליטה לציין.

"אני יודעת, ידעת שמאז לא הייתה לו אף אחת?"

לימור כיווצה את גבותייה, "קשה להאמין, הוא מהחתיכים האלו שבנות מתות עליהם." אמרה וכשקלי לא הגיבה הוסיפה: "הראל בטח חולה לו על התחת."

קלי גיכחה, "לא יודעת. אבל עצוב שרק עכשיו הוא נפתח לצאת עם בנות, אם בכלל. כאילו הוא פספס את כל ההורמונים הסוערים של גיל ההתבגרות."

"ההורמונים לא נגמרים, אל תדאגי לו." לימור אמרה. "או שגם את חולה לו על התחת עכשיו?"

קלי פערה את פיה, "היי! מה נראלך שאת מלבישה עליי? קראש על סטרייט?"

"מה הבעיה בסטרייטים?"

"שום בעיה." קלי אמרה. "סתם, פחות מתחברת."

"גזענות גזענות." לימור לקחה עוד ביס מהמבורגר שלה.

קלי העבירה קצוות שיער אל מאחורי אוזנה ושלחה את ידה אל בקבוק המיץ בזמן שלימור סיימה ללעוס את הביס שלה.

"אני לא גזענית." קלי אמרה.

לימור הנהנה, "בטח." אמרה, "אבל תודי שיש לו תחת חמוד. קטן כזה."