לימור ישבה על הגג כהרגלה, היא פתחה את השקית שאדם השאיר לה חצי שעה קודם.
-אל תתלונני שזה קר, את ישנת. בתאבון.
כתב לה בוואצפ.
היא לא התלוננה, לא הייתה לה בעיה שהאוכל קר. זה נכון שטוסטים חמים זה תמיד הרבה יותר כיף אבל היא יכלה לשרוד אותם גם קרים.
היא החלה לאכול תוך כדיי שהתקשרה לקלי, היא הזכירה לעצמה ללכת לריליקיה להטעין את הטלפון כי נותרו בו רק עשרה אחוזים.
"הלו?"
לימור חייכה כששמעה את הקול של קלי מעברו השני של הקו.
"מה את עושה?"
"מסתרקת, מתלבשת, ממהרת בעיקר." קלי ענתה.
"השעה שבע וחצי, את עוד לא מאחרת אז מה הלחץ?"
קלי נאנחה, "לימור היום חלוקת התעודות לבוגרים של בית הספר, ואני עוד שרה בטקס סיום. החזרה הגנרלית מתחילה בעוד עשר דקות והרגע קמתי."
"הו, בהצלחה. את תיהי מהממת." לימור אמרה ונגסה בטוסט שלה.
"את חושבת?"
"אהה." לימור אמרה.
"תודה לם. אני אבוא לריליקיה אחרי שהכל יגמר, ישמצב שאמא שלי תזרוק אותי אם היא תראה את הציונים."
"עד כדיי כך גרוע?"
"יאפ."
לימור רצתה להעיר איזו הערה שהייתה לבטח גורמת לקלי להסמיק ולסגור את הרגליים חזק אבל מישהו בדיוק עלה לגג שלה. "טוב, אני לא אפריע לך יותר. תהני, אני אחכה לך."
"ביי."
לימור זרקה את הטלפון שלה לכיוון התיק, למזלה היא לא החטיאה והוא נחת בשלום. הנער שמולה היה חסון ושזוף, היו לו עיניים חומות פשוטות ושיער זהה. מבין סבך שערותיו בצבצה כיפה, הוא ניגש אל לימור והתיישב מולה.
"בוקר טוב."
"היי?"
"רקס שלח אותי לפה ואמר שכדאי שאני אהיה פה בינתיים. בגלל גזענות ועוד חארטות."
לימור הנהנה, "אחלה, אומרים הרקס דבר ראשון דבר שני לך תביא מזרן. הסבירו לך כבר על הריליקיה?"
הנער נענע את ראשו בשלילה, "הוא אמר שתסבירי לי את והוא ישלים מתישהו."
"אוקיי. טוב יאללה מזרן."
הנער נעלם במהירות וחזר לאחר שלוש דקות עם מזרן, הוא פרש אותו מול לימור והתיישב עליו.
"טוב אז בעצם זה מקום שאוסף אליו נערים שנזרקו לרחוב, אנחנו עובדים פה וכל הכסף הולך לתחזוק הריליקיה כעיקרון. אבל אנחנו גם מקבלים ממנו."
"כמה זמן את פה?" התעניין.
"חודש פלוס מינוס, אני פה למעלה גם בגלל גזענות. אבל זה רק עד החורף, אל תדאג."
YOU ARE READING
שיר ללא מוצא// LGBT+
Romanceללימור וקלי יש מטרה אחת ברורה- לחיות מחוץ לארון בלי פחד. אבל בינתיים הפחד שלהן גורם להן להידחק עמוק פנימה. וללימור ארון כפול, עד שתחליט לשבור אותו ולצאת לחפש את מקומה בין נערי הרחוב. ההומופוביה בחלקה הצפוני של העיר דישט היא חלק שגרתי, למרות שלא מעט...
