בוקר טוב. מקווה שקמתם על הצד הטוב.
אני שוקלת אם להתחיל להעלות בספר הזה רק פעם אחת בשבוע. למה? כי יש לי בזמן הכולל בערך שעתיים מחשב בשבוע. שתייהן מנוצלות לטובת וואטפד הנחמד. אני אעדכן אתכם בפרק של שלישי מה החלטתי לעשות בסוף. בכל מקרה תכתבו לי איזה יום הכי מתאים לכם חוץ משבת וחמישי.
אגב. שוב אני ממש מצטערת אם אני לא עונה לתגובות פשוט זה לוקח זמן. ולא תמיד המחשב מראה לי הכל. תסלחו לי על המגעילות שלי כלפייכם.
תהנו מהפרק.
קלי עמדה צמוד לקיר ליד הדלת לאולם האודישנים וישרה את שמלתה התכלת-אפורה (שמלה שנהגה ללבוש הרבה לאחרונה) וציינה לעצמה לקנות עוד בגדים בצבע זה שמאוד החמיא לה לדבריי אימה, לימור, הדר וכל אחד אחר קרוב אליה שעמו באה במגע יום-יומי. מסביבה עמדו הרבה נערות ונערים שבאו גם לנסות להתקבל לתוכנית. "היי." היא שמעה קול מאחוריה והסתובבה. יואל עמד ועיניו החומות החשדניות היו נעוצות בקלי.
"מה?" קלי רטנה. יואל היה החבר הכי טוב של האקס שלה אדם, ולאחרונה ניסה ממש להוכיח שיש משהו בין קלי ולימור ולכן הן נאלצו להגביל ולקצר את פגישותיהן.
"כלום. סתם אומר היי. זה שאדם זרק אותך לא אומר שאסור לי לדבר איתך נכון?" יואל שאל ותוך כדיי בדק את בבואתו בטלפון.
קלי התרגזה מעט "דבר אחד, אדם לא זרק אותי אני לא רציתי לחזור אליה. סליחה, אליו. דבר שתיים, מה אתה עושה פה?"
יואל העיף מבטים לצדדים "סתם באתי לראות כזה. את יודעת. אני לא לדעת לשיר." הוא חיקה אותה בטון מעליב.
קלי שילבה את זרועותיה. הוא רק מנסה להרגיז אותי. אמרה לעצמה. "אהה יופי, ביי." היא הסתובבה חזרה והוציאה טישו מתיקה, היא הזיזה מעט את הפוני הכמעט ישר שלה וניגבה את הזיעה שנוצרה מהלחץ. היא חיזקה את הקוקו הגבוה שממנו השתשלו בקבוקיי בייביליס עדינים בדיוק כאשר אותו הנער הפריק השמנמן שראה אותה שרה בפאב יצא מהדלת.
"קלי לוין? עכשיו את." אמר לה ופתח בפניה את הדלת. היא נכנסה. לפניי שהדלת נסגרה הוא הספיק לשלוח חיוך פלרטטני מהיר ליואל שרק חיכה לחיוך הזה.
קלי התיישבה מול הבוחנים. היא סרקה אותם במבטה בעוד הנער הפריק מתיישב על כיסא בצמוד לדלת. כנראה שזה תפקידו. חשבה קלי. צוות הבוחנים היה מורכב משתיי נשים וגבר.
האישה הראשונה נראתה בשנות השלושים לחייה ושיערה הכהה היה חצי אסוף בקליפס. החביבות שבעיניה ניבטה אל קלי דרך משקפיה השחורות של הבוחנת שמיד קלי חיבבה אותה מהשניים האחרים.
הבוחנת השנייה הייתה צעירה בהרבה וקלי הניחה שהיא לא יותר גדולה ממנה בשנתיים זאת אומרת שגילה לא עולה על עשרים. היא ישבה כשרגליה מצולבות והידיים שלה שלובות על החזה, שיערה הבלונדיני הקצר היה מעט פרוע לצדדים.
YOU ARE READING
שיר ללא מוצא// LGBT+
Romanceללימור וקלי יש מטרה אחת ברורה- לחיות מחוץ לארון בלי פחד. אבל בינתיים הפחד שלהן גורם להן להידחק עמוק פנימה. וללימור ארון כפול, עד שתחליט לשבור אותו ולצאת לחפש את מקומה בין נערי הרחוב. ההומופוביה בחלקה הצפוני של העיר דישט היא חלק שגרתי, למרות שלא מעט...
