קווין התהלך בחדרו בעצבנות. הוא הרבה לעשות את זה בזמן האחרון, הוא תהה לעצמו למה הכניס את עצמו לבלאגן המעצבן הזה קצת בגלל עבר כל כך מחורבן שכבר לא היה קשור אליו בשום דרך. ועכשיו עומר עם הפה שלו בשילוב השכל יכל לגרום לו בעיות.
הוא שמע את צלצול הפעמון ומיהר לרדת במדרגות, אביו תדיאור ירד אף הוא. קווין רצה להרביץ לעצמו בגלל שלא העביר יד בשיערו לפניי שפתח את הדלת כי מי שעמד שם היה יואל. אבל הוא ניצל את ההזדמנות לעשות זאת כאשר יואל בהה ללא בושה באביו של קווין חסר החולצה.
"הוא נשוי." קווין הזכיר לו בזמן שאביו הלך למטבח וקווין ויואל עלו לחדרו של קווין.
"אני יודע." יואל אמר, "ואו. כאילו תהיתי, אתה נראה כמוהו?"
קווין חייך וניצל את ההזדמנות לפשוט את חולצתו, גם הוא כמו אביו עבד על שרירי הבטן והידיים, הם היו עושים זאת יחד בשבתות. יואל פלט קריאת התפעלות ואז התמקד בחלקו העליון של קווין. הוא העז והעביר יד על שתי צלקות כמעט בלתי נראות.
"זה מהתקופה שבה היית... אתה יודע בת וכל זה. זה בגלל ההסרת חזה וכל זה?" יואל שאל.
קווין הנהנן בשתיקה בזמן שיואל העביר את ידו לאורך הצלקות הזעירות. "אתה גם "נשוי" להזכירך." קווין הזכיר ליואל.
יואל התנער וחייך "כן ברור. נשוי מה. יש לי פאטיש לצלקות. הוא יודע את זה."
"ואו צלקות זה בסדר. אבל פאטיש לזה?" קווין אמר בעודו בכוונה לא לובש את חולצתו.
"זה כיף צלקות, כיף להרגיש אותן. יש לך עוד?" יואל שאל.
קווין גיחך, "כן. כאילו אל תוטרד עכשיו." קווין הוריד את מכנסיו הקצרות, נשאר בבוקסר בלבד והראה ליואל צלקת בצד ירכו. זו הייתה צלקת שלא קשורה לשינוי המין שלו אלא לשינוי אחר, פחות נחמד. קווין העיף את הזיכרון מחשבותיו.
יואל לא הרגיש מוטרד. הסיטואציה דווקא הייתה מקסימה מבחינתו, הוא העביר את ידו על הצלקת ברגלו של קווין ובפעם הראשונה בחייו לא הצטער שהוא נמוך.
"תגיד קווין. יש לך זין?" שאל בפיתאומיות.
קווין הופתע מעט מהישירות, "לא. זה לא מפריע לי כרגע."
"אהה. והיית רוצה שיהיה לך?"
"כן, ברור. הייתי רוצה להרגיש גבר לגמרי. אבל זה לא דחוף לי." קווין השתדל שלא לגמגם כי יואל עוד היה עם ידו על ירכו.
דלת חדרו של קווין נפתחה ואביו הממונה על צפון דישט נכנס, "קווין אני מפריע?" התנצל.
קווין מיהר ללבוש את מכנסיו, "לא ממש." הוא שמח שלא תהיה ליואל אפשרות להמשיך לשאול את השאלות.
"יש איזה מפגש של פתיחת משהו במרכז דישט ואני נוסע לשם. תדיאור עייף מכדיי להזיז את הישבן שלו וללבוש חולצה אז תהיתי אם לך אולי יש כוח אממ ללבוש חולצה ולבוא איתי?" אביו שאל.
YOU ARE READING
שיר ללא מוצא// LGBT+
Romanceללימור וקלי יש מטרה אחת ברורה- לחיות מחוץ לארון בלי פחד. אבל בינתיים הפחד שלהן גורם להן להידחק עמוק פנימה. וללימור ארון כפול, עד שתחליט לשבור אותו ולצאת לחפש את מקומה בין נערי הרחוב. ההומופוביה בחלקה הצפוני של העיר דישט היא חלק שגרתי, למרות שלא מעט...
