שיר ללא מוצא// LGBT+

XLVII

רק מודיעה ועונה למי ששאל. הסיפור יהיה 60 פרקים.
מי הדמות האהובה עלייכם?
~~~~~

כשיואל חזר לביתו ופתח את מחברת הגיאוגרפיה שלו היא הייתה ריקה. הוא כלל לא הופתע מכך, הוא חזה זאת מראש. סיפור השערה היה בסך הכל הסחת דעת, מבחן שנועד לאשר את חשדותיו.

ובכל זאת יואל נקרע בינו לבין עצמו. הוא היה בטוח בכך שקווין הוא האשם, אך הוא חיבב את קווין בכל זאת. הוא כמעט רצה לסטור לעצמו, כיצד יתכן שבלש מתאהב בפושע? הוא הרגיש שהוא חי בסרט. בכל אופן יותר מהרצון לסטור לעצמו בער לו הצורך לעשות בירור מעמיק, מדוע קוון עשה זאת? מה היו מניעיו, מטרותיו?

הוא הניח לכל אלה בזמן שנשכב על מיטתו והדליק טלנובלה ספרדית. כנראה שהעלילה הגיעה לנקודת משבר ומפנה כי הוא שמע את הדמויות צועקות ומתווכחות, בדיוק כפי שהיו רגשותיו כעת. הוא היה מבולבל, הוא יכל ללכת עם כל ההוכחות למשטרה כאן ועכשיו אבל לא רצה שמשהו רע יקרה לקווין.

~~~~~

"מה גרם לי לברוח? נשבר לי, נשבר לי מהמקום הזה." ריטה אמרה.

מנהל המכון שישב מולה הביט בה בדקדקנות ונזכר כיצד נראתה ביום בו רק הגיעה.

"בטוחה שזה לא קשור למי שהתקשר אליך באותו בוקר?"

ריטה נענעה את ראשה במהירות, "ממש לא. זה היה סתם מישהו מהמשק. סתם הייתי מדוכדכת."

המנהל שילב את ידיו על חזהו, "חל שיפור במצבך. את לא מרגישה יותר טוב? גופנית? נפשית?"

ריטה הנהנה, "כן, יותר טוב. אבל חסרה לי שפיות, משהו להתמכר אליו, משהו נורמלי."

"תראי, את מבינה שאני צריך להעניש אותך ולהחזיר אותך לשלב הקודם?"

"מבינה."

"אני לא אעשה את זה."

"למה?"

המנהל הביט בעיניים השבורות שהביטו בו, "ככה. סיבותיי שלי."

"אוקיי."

"ובינתיים את ממשיכה את היום שלך כרגיל, כמו עד עכשיו, רק בלי שיחות טלפון."

"בסדר."

ריטה צפתה בו יוצא מן החדר, היא נאנחה. אחרי כל כך הרבה זמן בו לא עישנה, השאכטות והשוטים שהספיקה לקחת גרמו לה למערבולת רגשות בתחתית הבטן. היא הלכה למיטתה ונרדמה עליה אחרי עשר דקות.

~~~~~

דאיה הייתה בדרך לאדם, זה היה יום אחרי שהם נסעו לביפורט לשווא. היא באה אליו כעיקרון בשביל שיעזור לה לקנות דרך האינטרנט מחשב חדש, הוא היה חייב לה על הדרך ארבע מאות שקלים.

כשנכנסה לרחוב של אדם, רחוב בעל בתים גדולים יחסית. דמות מוכרת התנגשה בה ללא שום התראה. היא הרימה את ראשה ביראה בזמן שהבחור מולה הזעיף את פניו, השמש כבר שקעה וכך הוא היה נראה לה יותר מאיים מאי פעם.