Hailee

פרק 1

קר לי מידי. אני מקללת את כל היקום על כך, על אף שהאשמה היא שלי. ללבוש גרביון רשת עם חצאית וגופיה באמצע נובמבר היה הרעיון הכי גרוע שיכולתי להעלות בדעתי. אני מחליטה להצית סיגריה, בתקווה שהעשן הארור יחמם את ריאותיי וירגיע את עצביי שמעקצצים מתחילת הערב.

אני רואה את בניין המגורים שלי בהמשך הרחוב, ומודה בלבי לאלוהים על כך שהערב הנורא הזה מתקרב לקצו. הערב הזה היה פשוט רצף של אכזבות, וכל מה שאני רוצה לעכשיו זה להגיע לדירתי ולנקות את הראש מהכל. אולי אספר לסאמי, השותפה שלי, את מה שקרה על אף שאני יודעת שהיא תריץ עליי בדיחות ולא תפסיק להקניט אותי.

העצבים קצת פחות מעקצצים, אני מתעודדת מכך שיש לי את סאמי. היא תמיד גורמת לדברים להיראות פחות רע משהם שבאמת. היא מצילה אותי בסופם של הימים הרעים. לא יכולתי לבקש שותפה טובה יותר ממנה.

אני משחררת סילון עשן אחרון אל הרחוב החשוך, משליכה את בדל הסיגריה שלי בכניסה לבניין המגורים ועולה בגרם המדרגות אל הדירה שלי בקומה השנייה. מקצה המסדרון אני שומעת צחקוקים, מזהה מיד את הקולות של סאמי וקים השכנה ממול.

״אני לא יכולה שלא להתווכח אתך, הבחור מהמם.״ סאמי משיבה בלחש.

״מי מהמם?״ אני מתערבת ומצטרפת אל הבנות, על אף שאני מנחשת שהיא מדברת על בן זוגה דילן. השניים עדיין מתכחשים לזה שהם ביחד, משחקים את המשחק ומנסים להסתיר את הקשר הזה. זיהיתי את כל הסימנים אצלם, אך אני לא לוחצת על סאמי לספר לי על כך.

״כבר חשבתי שלא תחזרי הערב הביתה.״ היא מקניטה אותי בתגובה.

״חשבת לא נכון,״ אני מתנשפת ומתרסקת בכבדות על הכיסא שנמצא בין הבנות. קים שולחת את ידה אל שישיית הבירה, שולפת משם בקבוק אחד ומושיטה לי אותו. אני עוצרת בעדה מלפתוח את הבקבוק, שולפת את קופסת הסיגריות שלי ומציתה סיגריה.

״איפה היית?״ קים שואלת.

״היה לה דייט.״ סם מעדכנת, גורמת לי לגלגל את עיניי. אני רואה שהבקבוק של סם מלא למחצה, ומחליטה שאשתה אותו במקום בקבוק שלם. הרעיון עדיין גרוע, אבל אני כל כך צמאה למשקה טוב ואני מוכנה לשאת בתוצאות אחר כך.

״עם מי?״ קים מיד נשענת על השולחן ומתקרבת, על מנת לשמוע אותי טוב יותר. סם נועצת בי את עיניה בהבעה רצחנית, אני עושה כל מאמץ על מנת להתעלם ממנה ומסתכלת בחזרה על קים.

״איזה ילדון מפונק, לומד במכללה שנה שלישית.״ אני לוגמת מהבקבוק, ומניחה אותו בחזרה על השולחן. סם חוטפת במידי את הבקבוק, ומניחה אותו הרחק ממני. ״הבחור לא ידע חוסר מימיו. אין לי שום בעיה להגיד את זה בקול רם, אני מאחלת לכל אדם לחוות את תחושת המחסור של משהו מסוים בחיים שלנו. כך אנשים יודעים להעריך דברים הרבה יותר.״ אני מוסיפה.