Hailee

פרק 16

לוגן בוחן את הדירה שלי ושל סאמי. הנוכחות שלו פה, באזור הפרטי שלי, מרגישה לי מוזר. עד לפני חודש תיעבתי את הבחור ברמה שלא יכולתי להיות בסביבתו, ועכשיו הוא נמצא כאן קרוב מתמיד.

״דירה נחמדה,״ הוא מיישר את מבטו אליי לבסוף.

״נחמדה?״ אני זוקפת אליו את הגבה שלי. אני וסם עבדנו קשה בעיצוב הדירה, אחרי הרבה וויכוחים הצלחנו להתפשר שנינו וליצור דירה מקסימה שבה נוכל להרגיש שנינו בנוח. אני דאגתי לקירות בצבע אפור-כהה, ואילו סם הייתה אחראית על הקיר הצבעוני עם הצורות המשונות בסלון. אני הבאתי את הספה הלבנה, והיא הביאה כריות בצבעים הזהים לקיר השוקק חיים שהיא יצרה. בנוסף בסלון יש טלוויזיה בינונית ותריסים לבנים מכסים את החלון. המטבח שלנו מעוצב בערך באותו הסגנון, ואילו את חדרי השינה כל אחת עיצבה לעצמה.

״דירת נשים בנאלית.״ לוגן מושך בכתפיו, ואני מתאפקת שלא לנחור בבוז לפניו, על היותו פלצן.

״תרצה לשתות משהו?״ אני שואלת במקום זאת, מפלסת את דרכי אל המטבח ומוציאה מהמקרר בקבוק מים קרים עבור עצמי.

״האמת שאני חייב לרוץ חזרה לדירה שלי. יש לי חומר חדש שחבר הביא מהצפון, ואני מת לנסות אותו לפני המשמרת שלי.״ הוא מחייך אליי, ״את יותר ממוזמנת.״ ההצעה שלו נשמעת מפתה.

״דווקא שמעתי לאחרונה שהחומר שמגדלים בצפון הוא גרוע.״ אני זורקת מידע ששמעתי במקרה לפני כמה חודשים במכללה. אני אומרת את זה על מנת להראות עניין, שאני קצת מעורבת בזה.

״גם אני שמעתי, אבל לצורך העניין מה שאני ואת עישנו היה מהצפון והוא היה מעולה. מייקל אמר שהחומר הזה בכלל טירוף.״ בעיניו ניצת ניצוץ של התלהבות כשהוא מדבר על זה. אני מנחשת שמייקל הוא החבר שמספק לו את הסמים.

אני נכנעת ללוגן, מבלי שהוא יתאמץ לשכנע אותי. אנחנו עושים את דרכינו אל הדירה שלו, והוא ממהר לפתוח קססה. הוא נותן לי להריח את הפרחים, ומראה לי את כמויות האבקנים שיש על כל פרח. המושגים איתם הוא מדבר לא אומרים לי הרבה, ואני מוצאת את עצמי מהרהרת ביני לבין עצמי אם אני נמצאת במקום שבו אני רוצה להיות. העולם הזה הוא לא חלק מהאישיות שלי, הייתה תקופה שניסיתי כל מיני חומרים אבל לא התחברתי אליהם. אני לא מבינה למה אני מנסה להראות עניין בנושא שלא מדבר אליי, אני מקללת את עצמי על היותי פתטית.

״אתן לך את הכבוד לעשן ראשונה.״ הוא מושיט לי את הסיגריה המופלאה. אני מכבה את כל המחשבות שלי, נוטלת מבין אצבעותיו את הג'וינט ומציתה את הקצה שלו. אני שואפת ממנו ארוכות, מחניקה את השיעול שלי ונושפת את העשן החוצה. בינתיים לוגן מתעסק עם הטלוויזיה, מדפדף בין רשימות ההשמעה שיש לו ובוחר מוזיקת ראפ כמו תמיד. הפעם הוא מפתיע ושם את שיריו של האמן 50-סנט. אני לא מכירה את השירים של הראפר, אבל לא מתלוננת ונהנית מקצב המוזיקה.