סקוט מסיים את תקופת העבודה שלו במסעדת ״צ'יל אנד גריל״, ולוגן הופך להיות המנהל החדש של המסעדה. היחסים שלנו נעשים מתוחים מיום ליום, אנחנו לא מחליפים אף מילה מיותרת בינינו. מידי פעם הוא פונה אליי על מנת שאצבע מטלה מסוימת במהלך המשמרת, ואני נענית לו בהנהון קצר ושתיקה מוחלטת מצדי.
סאמי ואני מנתקות כמעט כל קשר בינינו, למרות שאנחנו עדיין מתגוררות תחת אותה קורת גג. היא נמנעת מלשהות בדירה בזמן שאני נמצאת בה, היא מבלה את מרבית הזמן אצל דילן. כשהיא נוכחת בדירה, היא טורחת לעשות את המטלות הדרושות אך לא פונה אליי בבקשות.
קים נותרת ניטרלית, אני מבלה איתה כמה ערבים במסדרון עד שנמאס לי. בשלב מסוים היא מתחילה להביא את ניק לשבת אתנו, והיא מקרקרת סביבו. נדמה כאילו כל האנשים שסובבו אותי מצליחים למצוא את הדרך אל האושר, אבל אני עדיין תקועה.
תחושת הבדידות מעולם לא הייתה מעיקה כמו בימים אלה, והשדים שריחפו מעל לראשי גרמו לחרדה שבתוכי לגדול. אני בקושי זוכרת איך נושמים, ולכן אני בוחרת לשקוע אל תוך האלכוהול כדי לטשטש כל זכר לשדים ולמחשבות.
״את מטורפת!״ ג'ק, הברמן החדש, קורא. אני מצחקקת ומניחה את הכוסית הריקה על הדלפק, מרגישה מעט מסוחררת וקושי קל להמשיך לעמוד על רגליי.
״אני חייבת סיגריה,״ אני משרבבת את שפתיי, הוא נענה לבקשתי ושולף שתי סיגריות מהקופסה.
״בואי,״ הוא תופס בידי, בעדינות, מושך אותנו אל מחוץ לבר. אני משתכרת בעקבותיו, אך נתקלת בלוגן שעומד בכניסה לבר עם הבעת פנים לא מרוצה בכלל.
״מה אתם עושים?״ הוא שואל, חסר סבלנות.
״יוצאים לעשן סיגריה.״ ג'ק מושך בכתפיו, גורם ללוגן להנהן לחיוב ולסגת. אנחנו הולכים ליציאה האחורית של המסעדה, ומציתים את הסיגריות. כמה טבחים מצטרפים אלינו לעשן.
״פעם אחרונה שאני נענית לאתגרים שלך,״ אני פולטת מריאותיי סילון עשן אל האוויר, ג'ק מגחך בתגובה ויונק את פילטר הסיגריה שלו.
״אם לא הייתי מפחד שהבוסים הגדולים ישימו לב שנעלמה כמו גדולה של אלכוהול, הייתי מאתגר אותך קצת יותר.״ נדמה שהוא מתגרה, ומנסה לבדוק מה הם הגבולות שלי.
״את שיכורה?״ קולו של לוגן נשמע מאחוריי לפתע, דמותו שמצלה מעליי מקיפה אותי ונעמדת מולי. הוא מצית סיגריה, בעוד שעיניו בוחנות אותי בכעס.
״לא, שתינו בסל הכל שתי כוסיות.״ ג'ק מגבה אותי, למרות ששתינו בערך שבע במכה. אני משליכה את בדל הסיגריה אל הרצפה ומכבה אותו בעזרת הסוליה של הנעל.
YOU ARE READING
Hailee
Romantizm״יש אנשים שהעולם הזה הוא הצגה עבורם, והם מושכים את הסובבים אותם להיות השחקנים בהצגה של חייהם. כדי להמנע מלהיות דמות מרכזית, אתה צריך כל הזמן להחליף מסכות כדי שהאנשים האלה לא יבחינו בך.״ היילי ראיין הכירה סגנון חיים נורא מסויים, ובו היא הייתה צריכה...
