Hailee

פרק 22

לוגן מחנה את הרכב שלו בחניון המכללה, ואני מזנקת החוצה ובורחת מבלי להיפרד ממנו. אני עושה את דרכי במהירות אל הכיתה שלי, ולמזלי מספיקה להופיע רגע לפני שהמרצה מגיע. אני מתיישבת במקומי, ומארגנת את כל המחברות שלי.

מהר מאוד אני מאבדת עדיין בתוכן ההרצאה, שוקעת אל תוך המחברת ומשרבטת שטויות על גבי הדף המשובץ. אני מנסה לשחזר את הציור שתלוי בדירתו של לוגן, זו התמונה הראשונה שקופצת לראשי ללא סיבה הגיונית.

לנצח אני אכעס על עצמי על כך שבחרתי ללכת ולהתחיל ללמוד לימודים אקדמיים. התשוקה שלי תמיד הייתה לעבוד בבר, אפילו עשיתי קורס לזה. הסיבה היחידה שהחלטתי לוותר על כך היא בגלל הלחץ שהוריי עשו לי. נרשמתי למוסד הלימודים על מנת לרצות אותם, ולאחר מכן ברחתי מהבית. הופתעתי לקבל את ההודעה על כך שהתקבלתי למכללה בהתחשב בציונים הנמוכים שהיו לי בתעודה מהתיכון.

אני מגרדת את ציוני העובר בכל הקורסים, לא נחושה כלל להשקיע יותר מידי ולהוציא ציונים גבוהים. תמיד האמנתי שאני ממוצעת, ולעולם לא אגיע להישגים גבוהים מידי. אני יודעת שאחיה חיים ממוצעים, כמו הציונים שלי, יהיה לי בעתיד בית קטן ועבודה משעממת שתכניס לחשבון הבנק שלי משכורת קצת יותר גובהה מהמינימום. אולי בעתיד הרחוק גם יהיו לי שני ילדים, כאלה שייקחו ממני את רוח החיים וישאבו מתוכי את כל האנרגיות, כמו שקרה לאימא שלי.

ההורים שלי דרשו ממני מעל ליכולות שלי, הם הפכו אותי למישהי שאני לא. הם רצו שאחיה רמת חיים גבוהה משלהם, רק חבל שהם לא מבינים שכולנו נולדים למעגל חיים מסוים ואנחנו נשארים בתוכו עד יומנו האחרון.

הזמן חולף מהר, ומבלי שאני שמה לב השעה חמש מגיעה. אני יוצאת משערי המכללה, ובדרכי לתחנת האוטובוס נזכרת שהיום זהו יום החופש שלי מהעבודה. אני מחליטה שלא לחזור לדירה. במקום זאת, אני תופסת אוטובוס למרכז העיר, מסתובבת קצת בקניון וקונה לעצמי איפור ובגדים חדשים. אני מעבירה את זמן האיכות עם עצמי בנעימים, ורגע לפני שאני יוצאת ממרכז הקניות עולה בדעתי רעיון נחמד. אני שולפת את הטלפון שלי ומחייגת לסאמי. היא עונה אחרי שלושה צלצולים.

״מה קורה?״ אני שומעת כמה רחשים ברקע.

״מצוין, אני בדיוק מארגנת את הדירה. איפה את?״

״פה בקניון, חשבתי אולי להזמין איזו ארוחה ולהביא לדירה.״ אני מלאת תקווה שתרצה לאכול איתי ארוחת ערב, ומקווה שלא קבעה תכניות עם דילן. אנחנו בקושי מתראות מאז שמערכת היחסים שלה נהפכה לרצינית.

״נשמע טוב, גם קים נמצאת פה.״ היא ממהרת להסכים.

״אוכל סיני מתאים לכן?״ אני מוודאת.