אני מקללת את סקוט בלבי, על כך שהוא גורם לי להתייצב במסעדה ביום החופשי היחיד שיש לי מהמקום הזה. לא שרע לי בעבודה הזו, פשוט אני חשה בצורך להתאוורר מעט אחרי שישה ימי עבודה אינטנסיביים. אני מגיעה להדרכת היין, ומגלה את כל הצוות יושב סביב שולחן גדול בחוץ. כולם נרגשים ומדברים על מבחר היינות הגדול שצפוי להיות בתפריט. אני מתיישבת באחד מהמקומות הפנויים, ושוקעת אל הטלפון. אני מתכתבת עם סאמי בהודעות, מסבירה לה למה יצאתי מהמכללה מוקדם מבדרך כלל.
עולם היין לא מדבר אליי. אף פעם לא הבדלתי בין היינות האיטלקיים, לבין היינות הצרפתיים. ליין החצי-יבש יש את אותה המרירות כמו ליבש. מספיק עם השקרים שיין זה טעים.
אני מתרווחת להנאתי, כמו כלל צוות המלצרים, מציתה סיגריה ומניחה את רגליי בנוחות על הכיסא הריק שנמצא לידי. מצדי השני מתיישב שון, והוא שואל לשלומי. אנחנו מפטפטים קצת, בעיקר על העבודה. לפתע אני מרגישה כאילו רגליי נמשכות, הכיסא הריק נגרר ודמותו של לוגן מצלה מעליי.
״זכית בנוכחותי.״ החיוך הזחוח שלו חושף שיניים.
״איזה כיף לי.״ אני משיבה בסרקזם, וזורקת את בדל הסיגריה שלי לתוך המאפרה.
״חברים, אני רוצה לקבל את תשומת ליבכם,״ סקוט נעמד בראש השולחן, מושך את תשומת ליבם של כלל הצוות. כולם משתתקים ומיישרים מבטים אליו. ״השנה, מסעדת צ'יל אנד גריל עובדת בשיתוף פעולה עם היינות הצרפתיים. בחרנו את היקב שהציע לנו את היינות הכי מעניינים לתפריט החורף, ואתנו יהיה אמיל שיעביר את ההדרכה על היינות.״
לצד סקוט מופיע בחור נוסף, נראה בתחילת שנות השלושים לחייו. הבחור לבוש בחולצה מכופתרת כחולה, ומכנסיים לבנים מחויטים. לא ניתן להתבלבל, זהו הבחור המדובר, אמיל. יש לו עצמות לחיים גבוהות, צבע עור בהיר וזקנקן קצר מעטר את סנטרו.
״שלום. כמו שסקוט הציג אותי, אני אמיל. היום אחשוף אתכם ליינות שאתם הולכים לעבוד איתם במהלך החורף, היקב שלנו מציע עשרים-וארבע יינות מסוגים שונים. אדום, לבן, רוזה, יבשים וחצי יבשים. לפני שנתחיל בטעימות היין-״ אני מפסיקה להקשיב לו ברגע שהוא מתחיל לספר על ההיסטוריה של היקב. מידע לא רלוונטי, מיקום היקב לא יגרום לי למכור יותר בקבוקי יין.
אני מציתה סיגריה, בעוד שלוגן חוטף מתוך הקופסה שלי סיגריה לעצמו. אני מזעיפה את פניי על גסות רוחו, אך לא אומרת לו דבר. לא יהיה מנומס מצדי לקטוע את אמיל ולהתחיל ויכוח עם לוגן.
״אנחנו נתחיל עם היינות הלבנים. היין הראשון שלנו יהיה הקליל והמוכר, גוורצטרמינר.״ אמיל מושך את תשומת לבי בחזרה אליו, ואני רואה שהוא פותח את אחד הבקבוקים. הוא מספר על זן הענב ובאילו תנאים מומלץ לגדל אותו, תוך כדי שהוא מדבר הוא מוזג את היין לכוסות והצוות מעביר אותן ביניהן. אני לוקחת כוס אחת ומעבירה אותה ללוגן, ולאחר מכן לוקחת כוס אחת לעצמי.
YOU ARE READING
Hailee
Romans״יש אנשים שהעולם הזה הוא הצגה עבורם, והם מושכים את הסובבים אותם להיות השחקנים בהצגה של חייהם. כדי להמנע מלהיות דמות מרכזית, אתה צריך כל הזמן להחליף מסכות כדי שהאנשים האלה לא יבחינו בך.״ היילי ראיין הכירה סגנון חיים נורא מסויים, ובו היא הייתה צריכה...
