01/01/18
איבדתי את מי שהייתי,
ואיני רוצה לשוב להיות
האדם שהייתי קודם,
לפני שאיבדתי אותו.
אני מחפשת להבין מי אני,
עכשיו שנטשתי את כל
מה שהגדיר אותי עד היום,
עירומה מתכשיטים ריקים,
אבל לא נראה שנשאר משהו.
אני לא טובה מספיק בכלום.
אני מבררת מהן מעלותיי,
ואיני מוצאת דבר
שמרצה או מספק אותי באמת.
ניסיתי לכתוב,
אבל אני שונאת את המילים שעטי מוריד על הדף.
ניסיתי לשיר,
אבל אני שונאת את הצליל הבוקע מגרוני.
איני טובה בדבר,
ואיני יודעת מי ומה אני עוד;
ומה הטעם כלל באדם
שאינו יודע מי הוא עצמו?
איני אוהבת דבר,
ואני אוהבת הכל -
רק זאת גיליתי כשניסיתי לפענח
מה מתחולל בעמקי לבי המבולבל.
ניסיתי לצלם,
אבל אני שונאת את הרגעים שעיני לוכדת בזמן.
כל התמונות מטושטשות ואפלוליות עד כאב -
כמעט כמו נשמתי.
YOU ARE READING
קול הדממה
Non-Fictionקטעים ושירים שאני כותבת מתוך הצורך לבטא במילים ולהנציח על הדף את מה שאי אפשר לומר לאף אחד בקול רם. ):):) © כל הזכויות על כל הקטעים המפורסמים שמורות לי.
