20/12/17
אני לא רוצה לשמוע מה אתם חושבים עליי.
אני לא רוצה לדעת באילו מילים איומות תשתמשו כדי לתאר אותי.
אני לא רוצה לראות אתכם מקטינים אותי לתוך המסגרת המצומצמת והשבירה של מילותיכם הדלות ומחשבותיכם השיפוטיות.
ואל תשאלו, במן פגיעות תמימה וערמומית שכזו, האם לא אכפת לי מדעתכם או מהגיגיכם. כי זו בדיוק הבעיה - אכפת לי.
אני לא רוצה לשמוע מה אתם חושבים עליי, כי אני כבר יודעת.
אני לא רוצה להקשיב למילים האיומות בהן תשתמשו כדי לתאר אותי, כי כבר ניחשתי אותן. הן שוכנות בראשי ומכרסמות במחשבותיי, מפריעות לי להרגיש שלמה עם עצמי.
אני כבר יודעת מה אתם חושבים עליי. אני יודעת איך אני נקלטת לכם בראש ומכאיב לי להיות אתכם ולדעת שככה אתם רואים אותי. שזה מה שאתם חושבים עליי. שהדברים שאני נוהגת לראות כיתרונות שלי הם למעשה כלל לא יתרונות בעיניכם. שדווקא היתרונות שלי הם אלו שעושים אותי ללא מושכת, למישהי "מגניבה" ולא למישהי ש"קל להתאהב בה", ומגבילים אותי לחברויות אפלטוניות ולאזור הידידות הארור.
אני לא רוצה לשמוע מה אתם חושבים עליי, כי אני כבר יודעת מה תגידו, ואני גם יודעת שזה לא יעזור לי בשום צורה. זה ישפיל את ההערכה העצמית שלי לתחתית הבור שהיא כבר נמצאת בו, ירחיק אותי מכם ויגרום לי להרגיש רע יותר עם עצמי.
אני לא רוצה לשמוע מה אתם חושבים עלייש כי זה שתאמרו את זה בקול רם יהפוך את כל זה לאמיתי.
אני לא רוצה לשמוע מה אתם חושבים עליי, כי כל עוד לא אמרתם את זה בקול רם, עדיין יש סיכוי - קלוש, אבל סיכוי - שאני טועה.
YOU ARE READING
קול הדממה
No Ficciónקטעים ושירים שאני כותבת מתוך הצורך לבטא במילים ולהנציח על הדף את מה שאי אפשר לומר לאף אחד בקול רם. ):):) © כל הזכויות על כל הקטעים המפורסמים שמורות לי.
