את לא כמו כולם

פרק 1

״אני כבר אמרתי לכם פעם כמה שאני שונאת את המקום הזה״ קולה של עומר נשמע בהתלוננות הרגילה שלה והיא נאנחת. אני מסובבת את ראושי לכיונה ומביטה בה עומדת בצד, מעט רחוק מכולם ומביטה בצדדים כחסרת אמונה איך שוב הגענו לכאן. ״אוף באמת שאני לא מבינה מה אתם אוהבים בים הזה״ היא מלמלת ביאוש מוחלט ומתקדמת בצעדים קטנים לעבר המחצלת שפרוסה על החול החם. היא מתיישבת באטיות כמה שרחוק מהחול ונאנחת ביאוש וגועל.

אני מגחכת לעצמי מהתנהגותה ומסובבת את ראושי חזרה ומביטה לכיון הים שלמולי. אני מביטה בגלים שעולים ויורדים ולאט לאט מתחזקים. השמש כבר מתחילה לשקוע ולמרות שזה תחילתו של הקיץ המים עדין קרים. אני מביטה בשקיעה ובגיא שנמצא בים, הקור לא מונע ממנו להיכנס לתוכם. הוא לבד בתוך הים, בשעה כזאת לא נמצא שם אף אחד אחר מלבדו. הוא קם מהמים ומתחיל להתקדם לעברנו באטיות. הוא הולך לכיון שלנו בזמן שהוא מסדר את שערו. לרגע הוא נראה חלק מפרסומת.

אני מסובבת את מבטי למוראל שיושבת לצידי. היא מביטה בו בריכוז ולא מורידה את עיינה ממנו. אני מתקרבת לכיונה כך שאף אחד לא ישמע ״שלא ינזול לך ריר״ אני לוחשת. היא מסובבת את מבטה לעברי ומביטה בי בזילזול ומגלגלת את עיינה בזמן שאני מגחכת ומביטה בילדה המאוהבת שיושבת לצידי. היא מחזירה את מבטה לכיון הים כדי להביט בו, כדי לא לפספס כל תנועה שלו.

אני מגחכת בשנית ומורידה את מבטי ממוראל ומביטה בגיא שמתקרב. מוראל מאוהבת בגיא כבר שנים, מאז שהיא הכירה אותו ביום הראשון של כיתה י׳. מוראל וגיא הם החברים הכי טובים, כולם יודעים שאם מוראל לא איתי או בעבודה אז זה ידוע לכולם שמוראל נמצאת עם גיא. הם מדברים על הכל חוץ מעל הדבר החשוב ביותר, על הרגשות שלה ושלו. שניהם לא מודעים אחד בפני השניה על כך אבל זה שקוף. שקוף לכולם מאשר לשניהם.

״אני מת על הים״ גיא אומר ברגע שהוא מגיע עלינו. הוא מחייך במהירות ונזרק בישיבה לצידה של עומר. היא מביטה בו בהלם מדבריו ומגלגלת את עיניה. אני מעט צוחקת מכמות השוני שבינהם, הרי רק לפני מספר שניות היא אמרה כמה שהיא לא אוהבת את הים. אך אני לעומתה במחנה של גיא, אני מבינה אותו לחלוטין. אי אפשר לגור בעיר שיש בה ים ולא לאוהב ים, זה לא הגיוני בכלל.

״איך לא הבאנו את הגלשנים? תראה איזה גלים יש״ קולו של גיא נשמע בשנית והוא נותן מכה קטנה ברגלו של רוי שמסובב את מבטו לכיון של גיא. בבית ספר בכל הזדמנות של רוי וגיא להבריז הם היו הולכים יחד לים, הם יכולים להעביר בים שעות מבלי לשים לב. בהתחלה הם היו שוחים אבל בשנים האחרונות הם התחילו לגלוש והם התאהבו בזה בזכות אחיו הגדול של רוי שלימד אותם איך לגלוש.

״מה החלטנו שעושים בחמישי?״ קולו של אלון נשמע לפתע מבעד לשקט של הים, כולנו מסובבים את מבטנו לעברו. יום ההולדת של אלון נופל תמיד על תחילת הקיץ ובכל שנה אנחנו חוגגים לו במסיבת ברכה בביתו. אך לפני מספר חודשים משפחתו עברה לדירה אחרת בעיר בעקבות בעיות כלכליות ולראשונה אנחנו לא יודעים מה לעשות ביום ההולדת שלו והתוכניות שלנו מזה שנים עומדות להשתנות.