את לא כמו כולם

פרק 34

אני פותחת את הדלת בחוזקה. נזכרת שכבר מזמן לא הייתי כאן, לאחרונה ליר והבנים היו תופסים את המשמרות ואבל היום התור שלי. אנחנו לא נותנים לו לבוא לכאן יום אחד לבד ולמרות שתמיד אמא שלו או גון כאן לצידו אחד מאיתנו גם כאן. הפעם אני מבחינה בגון יושב לצד רוי בזמן ששניהם מדברים על נושא אקראי ואני מתקדמת לעברם בחיוך. ״שתי רכלניות הפכתם להיות״ קולי מלמל לעברם ושניהם מסובבים את מבטם לעברי מחוייכים.

״עד שאח שלי מאוהב דרך אגב באחותך אז תני לי לשמוע על זה קצת״ קולו של גון נשמע במהירות כשהוא מגיב לדבריי. אני מעט צוחקת בזמן שאני מתקרבת לעבר רוי ומחבקת אותו בשמחה ואחר כך את גון. אני מתיישבת על הכיסא מצד השני של רוי ומביטה בשניהם עם חיוך. ״איזה מוזר זה שהם פתאום ביחד לא? החבר הכי טוב שלך ואחותך הקטנה?״ קולו של גון נשמע והוא מביט בי.

״בהתחלה זה היה מוזר אבל עכשיו התרגלתי. חוץ מזה שאני כמעט בטוחה שליר כבר בקטע של רוי שנים, תמיד חשדתי בה ועכשיו אני מבינה שצדקתי.״ קולי נשמע ואני מביטה בגון עם חיוך ואז אני מסובבת את מבטי להביט ברוי בזמן שאני אומרת ״לעומת זאת לא חשבתי לרגע שיש לרוי משהו לליר, הוא הכי מזיין וזורק וזה הכי לא ליר בארץ, לא תיארתי לעצמי שזה יקרה.״

״התקופה של לזיין ולזרוק עברה ועכשיו אני רוצה משהו רציני״ קולו של רוי נשמע כשהוא מביט בי כתגובה לדברי ואז מוסיף במהירות ״אולי את לא יודעת את זה אבל גם החבר שלך הוא היה פעם מזיין וזורק ועכשיו הוא נראה לי מאוד רציני. דרך אגב חבר שלך, מתי את עוברת לגור אצלו?״ חיוך עולה על שפתי ברגע שרוי מזכיר את אלמוג.

״אתמול כל היום ארזנו דברים אחרונים ובלילה הוא הלך לבר ואני נשארתי ללילה אחרון בחדר שלי. ישר מפה אני נוסעת לבית של אלמוג או יותר נכון לבית שלנו. זה הזוי באמת שככה כל זה קרה אבל זאת המציאות שלי״ קולי נשמע ושניהם מביטים בי מחוייכת ושמחה. האמת שאת הלילה שעברתי לבד במיטה שלי בפעם האחרונה, לא נהנתי בכלל. התרגלתי לאמוג לצידי, מלטף ומחבק ולא עוזב לרגע אחד. הוא היה חסר לי.

״את לא מפחדת?״ קולו של רוי נשמע במילמול ואני מביטה בעינו מנסה להבין על מה הוא בדיוק מדבר. ״את יודעת לעבור לגור פתאום בבית עם מישהו, זה מפחיד. אין את אמא שתעשה לך כביסה ואבא שינקה את הכלים. הכל אתם צריכים לעשות. לגור עם מישהו זה מפחיד, פתאום השגרה משתנה, את כבר לא חוזרת אחרי העבודה לשקט שלך, יש מישהו בבית שמחכה לך ורוצה תשומת לב גם אם לא באלך לתת. זה מורכב מאוד ואת הולכת לעשות את כל זה עם מישהו שאת מכירה חודשיים אז כאילו איך זה לא מפחיד אותך?״

״זה לא פחד, זה יותר חשש״ קולי נשמע ואני מביטה ברוי ומיד מוסיפה ״אני בטוחה בחברות שיש בנינו ונכון שזה יהיה מזור אבל אנחנו נסתדר יחד, אני מאמינה בזה בכל ליבי. אני יודעת שהיו ריבים ויהיו מחלקות וקשיים אבל החוכמה היא לדעת להתגבר עליהם ואני בטוחה בנו שאנחנו נצליח.״ אני באמת מאמינה בזה. יודעת שאני ואלמוג יכולים לעבור את הכל, משהו בפנים אומר לי שהכל יהיה בסדר, שהכל קטן עלינו.