אני יורדת במדרגות של הבית במהירות ישר לכיון המטבח. אני מביטה באמא עומדת ליד הסיר ומכינה משהו. אני פותחת את המקרר והיא מסתובבת כדי להביט בי בחיוך קטן. ״אני מכינה לליר צהריים. את גם רעבה?״ קולה של אימי נשמע ברוך ואני מהנהנת לשלילה לעברה וחוזרת להביט במקרר. אני מוציא את הבקבוק קולה ומניחה אותו על השיש.
״אמא זה בסדר שאני אביא מישהו לארוחת שישי מחר?״ קולי נשמע במילמול בזמן שאני שולפת כוס מהמגירה. קולי נשמע בדרך אגב כאילו ואני מציאה לה גם כוס קולה. אמא שלי מיד מסובבת את ראושה לעברי ואני מרגישה את המבט שלה מכון לעברי בזמן שאני מוזגת את הקולה לתוך הכוס, היא חוקרת אותי בעיינה והיא בטוחה שהיא ממש רוצה לדעת מי זה המישהו שאני הולכת להזמין לשישי. אני סוגרת את הבקבוק ועייני עוברות להביט באימי המחייכת.
״מישהו?״ קולה נשמע במילמול ואז היא אומרת שוב במהירות ובסקרנות רבה ״מי זה המישהו הזה? זה החבר החדש שלך שאיתו את נמצאת כל הזמן וכמעט לא בבית?״. אני מביטה בה וחיוך עולה על שפתיי ואני מגחכת לעברה במעט. אני יודעת שהתירוץ שאני אצל מוראל או אצל רוי כבר מזמן לא עובד עליה אבל לא שמעתי אותה אומרת את זה עד עכשיו בכזאת ישירות על כך שהיא מבינה שאני נמצאת איתו לאחרונה.
״הוא לא בדיוק חבר שלי. אבל יש בנינו משהו לא ברור כרגע״ קולי נשמע מעט מגמגם בזמן שאני מנסה להסביר את המצב המורכב שאני נמצאת בו. אני שותה שלוק מהכוס שבין ידי ואז אני מניחה אותה על השיש של המטבח בזמן שקולי נשמע בשנית לעברה של אימי ״הוא הבעלים של הבר החדש שאני עובדת בו אבל אני מכירה אותו כבר חודש וחצי בערך והוא לבד בערב שישי כבר כמה שנים ורק עכשיו גיליתי את זה אז ישר חשבתי על להזמין אותו עלינו בקטע חברי כזה.״
״מרום ברור שהוא יכול לבוא. את יודעת שאני אוהבת לארח אנשים ועם זה מישהו שהבת שלי מביאה אז בכלל״ קולה של אימי נשמע והיא קורצת לעברי ואני מחייכת. היא מסתובבת חזרה כדי לערבב את הסיר שעל הגז בזמן שהיא אומרת שוב במילמול ״ואל תדאגי הבנתי מה להגיד לכולם ובעיקר מה לא להגיד. הוא הבוס שלך וסתם הזמנת אותו כי את נחמדה. מבטיחה לא להגיד כלום על זה שאת רוצה אותו או משהו כזה.״
״אמא״ אני אומרת במהירות ומביטה בה בכעס אך החיוך שעל פניה לא נותן לי לכעוס ומיד אני צוחקת במעט ממה שהיא אמרה אפילו היא הבינה משיחה כל כך קצרה שאנחנו מנהלות שאני רוצה אותו ואני חשובת שאחרי שאתמול הוא הציע לי לעבור לגור איתו אני הבנתי סופית שאני רוצה אותו. אני הולכת לעבר הכיור ואני מניחה את הכוס הקולה שלי שכבר ריקה בתוך הכיור בזמן שקולי נשמע לעברה של אימי. ״אני מצפה ממך לתחקר אותו ולהבין הכל כאילו והוא בן זוג שלי אבל אמא אני מזכירה לך שאין בנינו כלום והוא רק הבוס שלי.״
״אל תדאגי מרום, תסמכי עלי.״ קולה נשמע במהירות והיא מחייכת לעברי. אני ואמא שלי ממש התקרבנו בזמן האחרון ואני שמחה שאני יכולה לנהל איתה שיחות כאלה פעם ממש לפני ששלושה חודשים זה היה נראה בגדר חלום. קולה לפתע נשמע שוב לעברי ״תגידי בבקשה לליר שהאוכל שלה מוכן. היא יושבת בגינה.״ אני מהנהנת לעברה בהבנה ואני מתקדמת לעבר הגינה של הבית שלנו. אני מבחינה בליר מדברת כשהמצלמה פתוחה ואני רואה את רוי על מסך הטלפון שלו. מאז השיחה שלנו ביום שני בבוקר אחרי שחזרתי מאלמוג אני והיא לא דיברנו עדין על מה שקורה בינה לבין רוי.
YOU ARE READING
את לא כמו כולם
Romantizm״הייתי בטוחה באותו הרגע שאני במקום הכי טוב בחיי, אך מאותו הרגע הכל התחיל להידרדר עם שיר אחד שתמיד נשמע ברקע, השיר של משינה שהתנגן במסעדה ״את לא כמו כולם״. ״את לא כמו כולם עינייך הם לפני העצב השמש שקעה אבל את דולקת מאירה לי הלב שנשבר את תחברי אותו חל...
