אני קמה מהמיטה מחפשת בעייני אחר הבגדים שלי. זה כבר נהפך לחלק מהשגרה שלי לאחרונה לחפש את הבגדים שלי זרוקים על הרצפה של החדר שלו. אתמול בלילה אחרי ששכבנו אני תכננתי ללכת, לא רציתי להאישר לישון יחד איתו. אך אחרי שכינועים רבים מצידו לבסוף נשארתי לישון יחד איתו. אני לא אשקר נהנתי מכך מאוד, להעביר את הלילה לצד מישהו זה משהו שלא עשיתי כבר כמה חודשים. שכחתי איך זה לישון עם מישהו במיטה ולא באלכסון. אומנם לא העברנו את הלילה בחיבוקים ונשיקות כמו שאני רגילה אבל כן הייתה תחושה משונה, תחושת חמימות כזאת מוזרה כשאני נשארת לישון לצידו.
״לאן את הולכת?״ לפתע קולו של אלמוג נשמע בלחש ואני קופצת ממקומי בבהלה. ״מה את בורחת עכשיו כי לא הצלחת בלילה?״ קולו נשמע בשנית ואני מסובבת את ראושי לאחור. הוא מביט בי עינו חצי עצומות ורואים שהוא עייף. באמת שהשתדלתי לא להעיר אותו אבל אחרי חצי שעה שאני בוהה בתקרה כבר לא יכולתי לשכב כאן לצידו והרגשתי שאני חייבת לקום. ידו מושטת לעברי והוא תופס בכף ידי ומחזיק זה, בודק שאני לא נעלמת לו.
״תרגע אני רק הולכת להכין קפה״ אני מלמלת בלחש ומחייכת לעברו. הבעת פנו נהפכת לרגוע ובמהירות הוא מניח את ראשו חזרה על הכר. אני משחררת את ידו וקמה מהמיטה לכיון הארון שלו. אני שולפת חולצה אקראית שנראת של בית ואת הבוקסר הראשון שאני מבחינה בו, במהירות אני מתלבשת ויוצאת מהחדר.
אני נכנסת לתוך המטבח ונזכרת שאין כאן כלום. אין לי איך להכין קפה כי אין לו חלב ובטח אפילו נס אין כאן. אני מגלגלת את עייני מכך שאפילו קפה אני לא אקבל פה ואני מתיישבת באנחה על השיש שלו. ״למה את לא מכינה לך קפה?״ קולו של אלמוג נשמע לפתע ואני מסובבת את מבטי לכיון הכניסה של המטבח. הוא עומד שם מחויך, רק עם בוקסר על גופו ואני מביטה עליו בחיוך קטן.
״אין לך חלב ובטח שגם נס אין פה. שכחת אתה רווק טיפוסי״ אני אומרת עם חיוך קטן ומעט צוחקת לבסוף. אך את אלמוג זה לא מצחיק. הוא לא אוהב שאני אומרת שהוא רווק טיפוסי ואני אפילו מרגישה שהוא קצת כועס שאני אומרת את זה. אלמוג לא מגיב לדברי והוא פשוט הולך לכיון המקרר ומוציא משם קרטון חלב ומאחת המגירות נס קפה.
״תתנצלי״ הוא אומר במהירות כשהוא מביט בי. אני קופצת מהשיש לכיון המקרר, לא מבינה מאיפה הוא הביא את החלב. כשהייתי כאן ביום ראשון לא היה שום זכר לקרטון חלב. אני פותחת את המקרר ואני מעט מופתעת לראות שהוא כבר לא מלא בבירות אלה הוא מלא באוכל. אני מבחינה בירקות וגבינות, בחלב וביצים ועוד כמה דברים רגילים שצריכים להיות במקרר של בית.
״מה השתנה מיום ראשון ליום רביעי?״ אני שואלת במילמול ומסובבת את מבטי לעברו. הוא מחייך ולא עונה לדברי. הוא לוחץ על הכפתור האדום במתקן המים שלו ומחכה שהמים יהפכו לחמים. ״תביא אני אכין לך קפה כהתנצלות.״ אני אומרת במהירות ומתקדמת לכיון הקרטון חלב והנס שהוא הניח על השיש מלפני מספר שניות.
YOU ARE READING
את לא כמו כולם
Romance״הייתי בטוחה באותו הרגע שאני במקום הכי טוב בחיי, אך מאותו הרגע הכל התחיל להידרדר עם שיר אחד שתמיד נשמע ברקע, השיר של משינה שהתנגן במסעדה ״את לא כמו כולם״. ״את לא כמו כולם עינייך הם לפני העצב השמש שקעה אבל את דולקת מאירה לי הלב שנשבר את תחברי אותו חל...
