פרק 4

4.1K 148 32
                                    

״אל תדאגי יהיה בסדר. תפסיקי להיות בלחץ״ קולה של נועם נשמע ואני מסובבת את מבטי לעברה. היא מחייכת לעברי ומרגיעה אותי בדרכה. אני לא בלחץ אני מעט מתוחה, אני חייבת את העבודה הזאת כדי שאני אוכל להתפטר מהמסעדה. אני מחייכת לעברה חיוך קטן ובמהירות קולה נשמע בשנית ״תשאירי את החיוך הזה והם חוטפים אותך מבלי שתצטרכי לומר משהו״.

אני צוחקת במעט ומביטה בה בחיוך. אני מבחינה בבר שנמצא כבר למולנו אך העיינים שלי דווקא מביטות לאחור, לכיון הבר של אתמול. מחשבות על הלילה של אתמול עולות לראושי אך ידה של נועם תופס בידי והיא מקדמת אותי במהירות לכיון הבר. הסלקטורית שעומדת בכניסה מחייכת לעברנו ״בנות אני מצטערת אבל הבר מלא כרגע. אם אתן רוצות שולחן זה יקח זמן״ היא אומרת במהירות כשחיוך על פניה. אני מביטה בשעון ומבחינה שהשעה היא אחת עשרה וחצי והעבודה שהמקום כבר מלא לחלוטין מעט מלחיצה אותי.

״זה בסדר אני קבעתי עם שירן״ נועם אומרת במהירות לסלקטורית שלא מפסיקה לחייך. היא עוברת אותה במהירות בזמן שהיא מושכת אותי ללכת אחריה. אנחנו נעמדות במהירות למול שירן, היא נראת מעט עסוקה אך ברגע שהיא מבחינה בנועם היא מחייכת במהירות ומחבקת את גופה. ״שירן תכירי את מרום הברמנית החדשה שלך״ קולה של נועם נשמע בחוזקה מתגבר על המוזיקה של המקום.

אני מעט מובכת מדבריה של נועם אך אני מחייכת לעברה של שירן. ״עברת קורס ברמנים נכון?״ היא שואלת ואני מהנהנת לחיוב. ״בואו נצא אני לא שומעת כלום״ היא אומרת ונועם מהנהנת במהירות ותופסת בידי והולכת אחרי שירן. אנחנו יוצאות למרפסת של הבר שגם שם יש שולחנות ואנחנו נעמדות בצד המקום.

״אני אגיד לך את האמת, לא חסרים לי עובדים אבל אחרי שנועם אמרה לי כמה שאת תותחית ושאני לא אתחרט על זה ואני חייבת אותך בצוות שלי.״ היא אומרת עם חיוך ואני מביטה בנועם. ״אז בקיצור אחרי שהיא שכנעה אותי בארוחת שישי הערב החלטתי שאני סומכת עליה ואני אשמח שתצטרפי לצוות שלנו״ היא אומרת בשמחה ואני מחייכת בהתלהבות. עכשיו אני יכולה להתפטר מהמסעדה מבלי חשש.

״תגידי כמה את זורמת?״ היא שואלת לפתע ואני מביטה בה בחוסר הבנה אך בהתענינות לשמוע את דבריה. ״זה ערב יום שישי ואת יודעת אין משהו יותר טוב מלצבור נסיון. מה את אומרת תעשי התלמדות של שעה ככה? נועם לבנתיים תחכה לך פה על הבר.״ היא אומרת ואני מעט מופתעת אך שמחה מההצעה שלה. אני מסובבת את מבטי לנועם לראות שזה בסדר מבחינת והיא מהנהנת לחיוב במהירות.

״אני חייבת לך כל כך הרבה. את פשוט מלכה שעזרת לי עם זה״ אני אומרת במהירות ומחבקת את נועם שעומדת לצידי מחוץ לבר. היא צוחקת מעט ונועם המתוקה והמקסימה נגלת לעייני, לא זאת שעושה פדיחות ושותה ללא הפסקה. אני מתרחקת מגופה ומביטה מסביב, הבר שהינו בו אתמול ממש ממול ולרגע אני רוצה להכינס לשם ולראות אם אלמוג נמצא שם גם היום.

את לא כמו כולםWhere stories live. Discover now